תו"ב 49091-02-13 ועדה מקומית לתכנון ובנייה חבל אשר נ' אפטרמן

לפני בקשה לפסיקת הוצאות הגנה לפי סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

רקע

1. המבקש זוכה ביום 1.2.15 לאחר ניהול הוכחות, מעבירה של בנית מבנה מגורים ללא היתר בניה. בהכרעת הדין ציינתי: "סיכומו של דבר שאני קובע שהמאשימה לא השכילה להתמודד עם כפירתו הגורפת של הנאשם ולהוכיח את כל עובדות כתב האישום. הנאשם לא ניהל את הגנתו כמי שטוען לחפות, אלא תוך היצמדות טכנית לדיני הראיות ועמידה דווקנית על חובת המאשימה להוכיח כל פרט ופרט, לרבות פרטים שלרוב אין בהם כפירה".

    

2. בהכרעת הדין פסלתי כראיה את הודאתו של המבקש, במסגרתה הודה בכך שבנה את המבנה ללא היתר בניה. פסילתה של הראיה באה על רקע הפרתה של זכות ההיוועצות, בכך שלא הודע לו טרם חקירתו על אודות זכותו להיוועץ בעורך דין (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי (4.5.06).

    

    

3. להשלמת התמונה אציין כי בתחילה הודה המבקש בבית המשפט בעבירה המיוחסת לו (טרם שיוצג על ידי עו"ד) ובשלב הטיעונים נתגלעה מחלוקת עובדתית קלה, אשר בעטיה נדחה המשך הטיעונים. בישיבה הבאה שכר המבקש עורך דין והתבקשה חזרה מהודאה. במהלך הדיון בבקשה זו טען סנגורו כי "האיש הודה בדברים שעל פי חומר הראיות לא עשה ... עולה חשש שהוא מודה במשהו שלא מהווה עבירה וזה רק קצה הקרחון בתיק זה... הנאשם טוען בתיק זה שהוא לא ביצע את העבירות נשוא כתב האישום. זאת הטענה שלנו."

    

4. לאור הטענה לחפות, בשילוב עם השלב בו היה מצוי הדיון, אפשרתי למבקש לחזור בו מהודאתו והתיק נקבע להוכחות. חרף הטענה לחפות, כאמור, במהלך ניהול ההליך לא טען המבקש לחפות, לא עלה להעיד כלל ואף ביקש להיעדר מישיבת ההוכחות. טענותיו הסתכמו בהתנגדות להגשת ראיות שלא באמצעות עורך המסמך וכיוצב' טענות פרוצדוראליות. ביחס להודאתו בחקירה טען המבקש לאי חוקיות בגבייתה ולא כנגד אמיתות תוכנה. המבקש אף בחר, כאמור, שלא להעיד וממילא שלא טען באופן פוזיטיבי לחפות.