תו"ב 48061-09-12 ועדה מקומית לתכנון גבעות אלונים נ' יעקוב(עציר)

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין אי קיום צו בית משפט- עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק התו"ב") ובגין שימוש במקרקעין ללא היתר- עבירה לפי סעיף 204(א) לחוק התו"ב.

2.הנאשם כופר בעובדות כתב האישום, למעט סעיפים א1,א2 לכתב האישום בהם הודה. בתשובתו לסעיף 3א לכתב האישום כפר הנאשם בכך שלא השיג היתר בניה, והכחיש הטענה כי לא הרס את המבנה. ב"כ המאשימה דרש פירוט על מנת להבין את קו ההגנה, וזאת בהתאם לחסד"פ. הסניגור טען כי בהליך הפלילי על המאשימה להוכיח טענתה.

3.סעיף 152(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב- 1982 (לעיל ולהלן: "חסד"פ") קובע כך:

"לא בוטל האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית המשפט את הנאשם מה תשובתו לאישום; הנאשם רשאי שלא להשיב, ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית המשפט לשאול אותו שאלות, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם; תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סנגורו".

4.לעניין פרשנותו של סעיף, "הלכה למעשה, אם בוחר הנאשם להגיב, נרשמת תגובתו כמות שהיא, כאשר ניסוחה ותוכנה נתונים לבחירתו: מודה, כופר ומוסיף ככל שנראה בעיניו; כאשר הציפייה היא כמובן, שתהיה בדבריו "התייחסות" לעובדות המפורטות בכתב האישום. "תשובת" הנאשם- אינה אלא "תגובתו" לעובדות המיוחסות לו בכתב האישום; והתגובה נעשית בלשון ובניסוח הנוחים לנאשם, מבלי לכבול אותו לנוסחאות פורמליסטיות נוקשות" [יעקב קדמי, סדר הדין בפלילים חלק שני הליכים שלאחר כתב אישום 1364 (מהדורה מעודכנת, תשס"ט-2009) (להלן: "קדמי"), הדגשה לא במקור].

5.לצד זכותו של הנאשם להשיב לכתב האישום כפי שהוא רוצה, לבית המשפט נתונה הרשות להפנות אליו שאלות הבהרה, "תכליתן של "שאלות ההבהרה" היא אפוא, לברר את תחומי המחלוקת העובדתית האמיתית, ולצמצמם את "הכפירה"- לאמור: את גיזרת ההוכחה המוטלת על התביעה- לאותו תחום בלבד" (קדמי, עמ' 1366) לכאורה בכך יש כדי לכרסם בזכותו של הנאשם שלא לגלות הגנתו. ואולם בפועל המדובר "באותן עובדות שאין לנאשם עניין אמיתי במניעת הוכחתן, ואשר בפועל אין הוא יכול למנוע את הוכחתן; "הודאה" בעובדות אלו לא זו בלבד שאינה מקפחת את ההגנה, אלא תורמת לדיון מהיר יותר ויעיל יותר בנושאים האמיתיים הטעונים ליבון וברור" (קדמי, שם).

6.בענייננו, הנאשם כופר בעובדות הנטענות בכתב האישום- כי לא השיג היתר בניה כדין וכי לא הרס את הבניה נשוא כתב האישום. דומני לאור האמור כי כפירתו מהווה תשובה כדין לכתב האישום, על אף כי היא דורשת מן המאשימה להוכיח בראיות עובדות לכאורה להן היא טוענת. אין המדובר לדידי באותן עובדות שאין לנאשם עניין אמיתי במניעת הוכחתן שכן הנן בלב האישום ולפיכך היעילות במקרה זה אינה גוברת. לאור האמור, המאשימה תפעל בהתאם לסעיף 156 לחסד"פ.

נקבע לתזכורת במעמד הצדדים ליום 22.10.15 שעה 09:30.

החלטה תשלח לצדדים.