תו"ב 47540-06-13ועדה מקומית לתכנון הגליל העליון נ' אלוש

1.ביום 5.6.2013 הוגש כתב האישום המייחס לנאשם ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר כדין, עבירה לפי סעיפים 145(א), 204(א) ו-208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ולתקנה 1(1) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967. כתב האישום המקורי ייחס לנאשם בניית קיר באורך 1.10 מטרים ובגובה 1.80 מטרים, תוך חריגה חלקית בבנייתו מגבול המגרש ותוך חסימת גישה למקלט ציבורי וכן בנית גדר רשת באורך של 20 מטרים על גבי המקלט הציבורי הקיים.

2.ביום 7.6.2014 כפר הנאשם באורך הגדר הנטענת. לאור דברים אלה תיקנה המאשימה את כתב האישום כך שאורך הקיר הנטען הועמד על 50 מטרים ולאחר הקראת כתב האישום המתוקן, ועל בסיס הודאתו של הנאשם שהוא בנה קצת פחות ממחצית הגדר באורך 110 מ"ר שנטענה בכתב האישום וכי אין לו היתר, הרשעתי אותו.

3.סימן א'1 לפרק ו'1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012 (ס"ח 101)) מבנה את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לגזור דין.

2.מתחם העונש ההולם

א.הערך החברתי הנפגע

דיני התכנון והבניה נועדו, בין היתר, לשמר את איכות החיים של הציבור, על מנת שלצד הבנוי יהיו ערכי נוף, על מנת שהבנוי עצמו יהיה אסתטי ועל מנת שלצד העסקים יהיו אזורי מגורים שקטים שבהם נעים לחיות ("איננו מדברים עוד כבעבר – אך בשימושי קרקע למיניהם, אלא בתפיסה סביבתית כוללת של חברה, של כלכלה ושל איכות חיים בעיר ובכפר" (בג"ץ 2920/94 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, עמותה רשומה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד נ(3) 441, (28.7.1996)). דיני התכנון והבניה נועדים לשמור על הבטיחות (ע"א 210/88 החברה להפצת פרי הארץ בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כפר סבא, פ"ד מו(4) 627, בעמ' 649). עבירות תכנון ובניה פוגעות בעיקרון שלטון החוק (ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים ויושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פ"ד לח (1) 494, 500 (1984)). "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש..." (ע"פ 917/85 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גליל נ' אבו ניר, פ"ד מא(4) 29, 31 (1987)). עבירות בתחום התכנון והבניה הפכו לתופעה עבריינית שהיא בגדר "מכת מדינה", תופעה שיש למגרה (רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה- "אונו", פ"ד נו (3) 49, 59 (2002)).

ב.מידת הפגיעה בערך החברתי הנפגע

בענייננו מדובר בפגיעה בלתי מבוטלת בערך החברתי הנפגע: הקיר מושא כתב האישום חורג מגבולות המגרש (חלק מהבניה עומדת על מקלט ציבורי, אך ייעוד הקרקע הוא מגורים וממכתב מחבר ועדת הבטחון של היישוב עולה כי אין בגדר פגיעה בטחונית).

ג.מדיניות הענישה