תו"ב 47243-07-12 מדינת ישראל נ' אלון ואח'

זוהי בקשה אשר הוגשה על ידי חלק מהנאשמים בתיק זה בה עתרו לבטל את כתב האישום לאור מספר טענות מקדמיות אשר הועלו על ידיהם.

עניינו של כתב האישום בהפרת הוראה לביצוע עבודות לפי סעיף 3 (א) לחוק העזר לבאר שבע (מבנים מסוכנים) התשמ"ג – 1982. על פי כתב האישום במבנה בו מתגוררים המבקשים (הנאשמים) קיימים ליקויים ההופכים אותו למבנה מסוכן. לטענת המאשימה (המשיבה) הנאשמים לא עמדו בדרישות שנקבעו על ידי העירייה ומכאן כתב האישום.

המבקשים עותרים לביטולו של כתב האישום תוך שהם נסמכים על הוראות סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982. בנוסף, עותרים המבקשים לביטולו של כתב האישום בהסתמך על הלכת ניר עם כהן (בג"צ 9131/05) שם נקבע כי לבית המשפט הדן באישום סמכות להכריע גם במסלול המינהלי באשר לטענתם, העירייה לא מיצתה את ההליך המנהלי המתאים הקבוע בחוק.

בנוסף, הועלו טענות לעניין סמכות המשיבה להגיש את כתב האישום וכן טענות של "הגנה מן הצדק" ולמעשה עניינן טענה לאכיפה בררנית.

אקדים ואציין כי אינני סבור כי המבקשים עמדו בנטל הנדרש להוכיח כי המאשימה אינה יכולה להגיש את כתב האישום. התובעים של עיריית באר שבע הם כאלה העונים לקריטריונים הקבועים בחוק שאם לא כן אין כל סמכות אכיפה בהתאם לחוק זה.

טענת ההגנה מן הצדק

בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ', פ"ד נט(6) 776, 807 חזר ושנה בית המשפט העליון את ההלכה ולפיה אכן טענת ההגנה מן הצדק תתקבל רק במקרים נדירים. בפסק הדין נקבע מבחן משולש לצורך הבדיקה מתי תתקיים הגנה מן הצדק:

"בשלב הראשון על בית-המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו. בשלב השני על בית-המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. בשלב זה נדרש בית-המשפט לאזן בין האינטרסים השונים, שהעיקריים שבהם פורטו לעיל, תוך שהוא נותן דעתו על נסיבותיו הקונקרטיות של ההליך שבפניו. בתוך כך עשוי בית-המשפט לייחס משקל, בין היתר, לחומרת העבירה המיוחסת לנאשם; לעוצמת הראיות (הלכאוריות או המוכחות) המבססות את אשמתו; לנסיבותיהם האישיות של הנאשם ושל קורבן העבירה; למידת הפגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן; לחומרת הפגיעה בזכויות הנאשם ולנסיבות שהביאו לגרימתה; למידת האשם הרובץ על כתפי הרשות שפגעה בהליך או בנאשם וכן לשאלה אם הרשות פעלה בזדון או בתום-לב. ברי כי בגיבוש האיזון בין השיקולים הנגדיים ייחס בית-המשפט לכל אחד מהשיקולים את המשקל היחסי הראוי לו בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנתון. כך למשל ככל שמעשה העבירה חמורה יותר, יגבר משקלו של האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין, וככל שמעשה הרשות שערורייתי יותר, ופגיעתו בנאשם ובזכויותיו חמורה יותר, יגבר משקלו של האינטרס הציבורי שבשמירת זכויותיו של הנאשם ובריסון כוחה של הרשות. בשלב השלישי, מששוכנע בית-המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב-האישום. בין היתר, עשוי בית-המשפט לקבוע כי הפגיעה שנגרמה לנאשם, אף שאינה מצדיקה את ביטול כתבהאישום שהוגש נגדו, מצדיקה היא את ביטולם של אישומים ספציפיים, או תהא ראויה להישקל לטובתו בקביעת עונשו, אם יורשע. כן עשוי ביתהמשפט לקבוע כי תיקון הפגיעה יכול שייעשה במסגרת בירורו של המשפט, כגון בבירור שאלת קבילותה של ראיה שהושגה תוך שימוש באמצעים פסולים".

האם נפל פגם?