תו"ב 4468-11-10 מדינת ישראל נ' מרום

הנאשמת הודתה ביום 19.4.2015 בעובדות כתב האישום המתוקן, אשר ייחס לה, במגרש מס' 61 חלקה 13 (בחלק) בגוש 200000 הנמצא בישוב רמות, בניית מבנה יביל בשטח של כ-80 מ"ר המשמש למגורים, תוך פלישה לשטח ציבורי, וכן שימוש במבנה זה. הנאשמת הורשעה על-פי הודאתה בעבירות המיוחסות לה, לפי סעיפים 204(א) ו-204(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

הטענות המשותפות לכלל התיקים וההתייחסות אליהן

ההחלטה בטענת הגנה מן הצדק

תיק זה נשמע במאוחד עם עוד 15 תיקים שעניינם בניית יחידות אירוח ביישוב רמות, בהם כל הנאשמים מיוצגים בידי עו"ד רונן יאיר. כאן המקום להקדים ולציין, כי תיק זה הוא בגדר חריג במסגרת התיקים שנשמעו במאוחד: לא מיוחסת לנאשמת יחידת אירוח או בניה או שימוש כלשהם לצורך מסחרי. שקלתי אם נכון להסיר מגזר דין זה את הטענות בקשר ליחידות אירוח; הסנגור הפנה, גם בדיון הנפרד בעניין נאשמת זו, לטענות מהסוג שטען בטיעון הכללי. הוא עשה כן בטיעון הפרטני מטבע הדברים ברמת ה"כותרת" בלבד, שכן הטענות היו כבר מוכרות לצד שכנגד ולבית המשפט. על כן, ומאחר ומדובר בתיק זה בבנייה בשטח ציבורי, חלק מטיעונו הכללי של הסנגור, לרבות החלק שבו נטען כי לא היתה תכנית מתאר במושב רמות ובענין האפשרות להסדיר בניה בשטח ציבורי באמצעות תכנית מתאר חדשה שאושרה לפרסום למתן תוקף, הטיעון הכללי רלוונטי גם לתיק זה. ברי כי בהופעת טענות אלה וההתייחסות אליהן כאן, אין כדי להביא לכך שבגזירת דינו של הנאשמת כאן יימצאו על המאזניים בעת גזירת הדין שיקולים לחומרא שאינם לעניינו (בניה ושימוש למטרה מסחרית).

לפני שהנאשמים בתיקים אלה שנשמעו במאוחד הודו בעובדות כתב האישום, הם ביקשו לבטל את כתב האישום מפאת הגנה מן הצדק. נטען, כי –

"מושב רמות, מושב חקלאי/תיירותי אשר הוקם לפני למעלה מ-40 שנה על גבעה הצופה אל נופי הכנרת, עם הקמתו עסקו תושביו בחקלאות אך עם הזמן והקושי בענף החקלאות נוצרו מכוח המציאות ענפים נוספים לצורכי פרנסה וזאת במיוחד לאור חורף 91/92 אשר היה חורף קשה לגידולי החקלאות באזור הכנרת ו-70% מענפי המטעים (בננות, מנגו, אבוקדו, ועוד), קפאו וחוסלו ומשקי החקלאים נותרו ללא פרנסה, שאז ומכוח אותה מציאות עמלו המשפחות ובראשם מש' שגיא ואח' ליזום ענף חדש לצד המשק החקלאי והוא ענף האירוח הכפרי.

כפי שהובא בפני ביהמ"ש בשעתו לא היו הנחיות ברורות המורות למתיישבים כיצד לנהוג תכנונית וכל יוזמה הייתה מבורכת ונתמכה ע"י המוסדות המיישבים, ראשי מועצות וגופים אחרים ואף העניקו להם תקציבים לפיתוח הענף. תוך זמן קצר התפתח ענף מהר יותר מכפי שנצפה ע"י הרשויות והוקמו עוד ועוד יחידות נופש כפרי, מסעדות, אטרקציות ועוד, העשייה היתה כה מהירה שחיש מהיר מצאו עצמם המבקשים וכלל מתיישבים במושב שהגדרתו הפכה כפר תיירותי.

רק בשלהי שנות ה-90 אז רשויות התכנון החלו להעביר הנחיות אשר בחלקן היו כבר בחזקת 'מאוחר' אבל לא מאוחר מידי שכן המתיישבים נדרשו למציאות חדשה זו והחלו בהליכי תכנון. עוד הובא בפני ביהמ"ש כי לאחרונה קיבלו המבקשים את בירכת רשויות התכנון ובניה שאישרו הכנתה והגשתה של תוכנית מתאר חדשה אשר תכלול בתוכה את כל המבנים הקיימים בהתאם לחוקי התכנון והבניה.