מדינת ישראל נ' אבו סביח

לפניי בקשה לדחיית מועד ביצועו של צו הריסה.

המבקשת טוענת כי היא ותושבי שכונת עין אללוזה פנו למשרד אדריכלות על מנת להכין תכנית כללית להכשרת הבנייה בשכונה. בשלב זה, מצוייה התכנית בתהליך שינויים, ובזמן הקרוב תובא לאישור הוועדה המקומית.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי ממכתבו של המהנדס עולה, כי בכוונתו לפעול להכשרת העבירה, וכי אין עדיין תכנית להכשרה, זאת כאשר מדובר בבנייה משנת 2009, וההיתר אינו בהישג יד.

בתשובה טוענת המבקשת, כי מדובר באזור המיועד למגורים ואין מניעה לקידום הליך תכנוני שיכישר את העבירה. הליכי ההכשר אורכים זמן רב והמבקש עושה כל שביכולתו לקדם את התכנית.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

נקודת המוצא לדיון בבקשה לפי סעיף 207 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט-2008, נקבעה ע"י כב' בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין ובכלל זה ברע"פ 8220/15 רשיק כאפיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.12.15) וכן ברע"פ 9035/16 מחמוד דאוד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.11.16) . בית המשפט שב והדגיש, כי דחיית מועד ביצוע צו תעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן, וזאת כאשר היתר הבנייה מצוי בהישג יד:

"הכלל הנוהג בפסיקה הוא כי ככלל, צו הריסה יבוצע במועדו, ואילו היעתרות לבקשה לדחיית המועד לביצוע הצו תיעשה רק במקרים "חריגים ויוצאי דופן", בהם היתר הבנייה מצוי בהישג יד ורק עיכוב פורמלי מעכב את קבלתו... יוטעם, כי הנטל להוכיח כי קבלת ההיתר קרובה מוטל על המבקש את עיכוב ביצוע צו ההריסה, ובעניין זה אין די בטענות בעלמא בדבר קיומו של הליך תכנוני כלשהו" (רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל, 27/12/15 (פורסם בנבו)).

במקרה זה, מדובר בבנייה ללא היתר, אשר ניצבת על תילה משנת 2010, וטרם הוכשרה. חרף הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה, המבקשת לא הראתה התקדמות ממשית בהליכי התכנון.

ממכתבו של המהנדס אכרם יגמור עולה, כי טרם הוגשה תכנית לוועדות התכנון, ולמעשה, לא קיים הליך תכנוני בפועל שנועד להכשיר את העבירה. בוודאי שלא ניתן לומר כי ההיתר הוא "בהישג יד".

לנוכח הוותק של העבירה והיקפה, הרי שבהעדר אופק תכנוני ברור וקרוב להכשרת המבנה, ומשלא הוכחה התקדמות ממשית בהליכי הכשרת הבניה, האינטרס הציבורי המחייב ביצוע צווי ההריסה לאלתר, וזאת כדי למגר עבירות של בנייה בלתי חוקית ולאכוף את צווי בית המשפט, גובר על האינטרס הפרטי (ראו: ע"פ (י-ם) 36881-03-13 סנאא עטיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), 17/07/13).

לפיכך, הבקשה נדחית.