תו"ב 35945-10-15 ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן נ' עבדי

הנאשם הינו בעלים של דירה בבית משותף ברחוב הרצל 52 כניסה ג' רמת גן, אשר בגוש 6125 חלקה 484 (להלן: "הנכס").

בהכרעת הדין מיום 21.5.2012 הורשע הנאשם בעבירה של שימוש מתמשך בדירה שפוצלה, ללא היתר, לשתי יחידות דיור נפרדות בניגוד לסעיף 204(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק").

המאשימה עתרה להשית על הנאשם קנס בסכום שלא יפחת מן המתחם שבין 25,000 ל- 40,000 ₪ - 30,000 ₪ וכן למתן צו להתאמת הדירה להיתר הבניה של הבנין, ובנוסף צו להפסקת השימוש כדירה מפוצלת דחוי ל- 30 יום. מנגד טען ב"כ הנאשם כי צו התאמה להיתר אינו מוצדק במקרה זה, כיוון שמדובר בשינויים פנימיים מותרים בדירה, שאף הם לא בוצעו ע"י הנאשם. אשר לסכום הקנס, טען ב"כ הנאשם כי עפ"י מתחם הענישה, יש להעמיד את סכום הקנס ע"ס 10,000 ₪ בלבד, שכן מדובר באדם נורמטיבי שנכשל בעבירה ראשונה.

לאחר שנתתי דעתי לנסיבות הענין, כפי שפורטו על ידי ב"כ בעלי הדין, וכן עיינתי בהוראות הדין והפסיקה, אני פוסק כדלקמן;

1. אין ספק כי המניע מאחורי העבירהשבוצעה על ידי הנאשם הוא מניע כלכלי, דהיינו גביית דמי שכירות מכל אחד משוכרי יחידות הדיור המפוצלות, בסכום גבוה יותר מזה שהיה מתקבל לו הושכרה הדירה כפי שהיא. עם זאת וכמפורט בהכרעת הדין, עסקינן למעשה בשתי יחידות דיור נפרדות (ולא בשלושה) ולעובדה זו יש משקל בקביעת סכום הקנס.