תו"ב 30513-09-14 עירית נתניה נ' סבאן ואח'

בפני בקשת המבקשים לביטול הרשעתם וגזר הדין אשר ניתן בעניינים על פי הסדר טיעון ביום 31.1.16.

סקירת ההליכים עד כה

המבקשים הינם נאשמים אשר הוגש כנגדם כתב אישום ביום 11.9.14 בו יוחסו להם עבירות של בניה ושימוש במקרקעין ללא היתר אשר בוצעו בין השנים 2011-2013 בדירת מגוריהם, המתבטאות בסגירת מרפסות בשטח של כ-35.5 מ"ר ובתוספת בניה בגג העליון של הדירה בשטח של כ-27 מ"ר וכן בשימוש בשטח המיועד על פי היתר הבניה לקולטי שמש לחדר מגורים.

ביום 19.2.15 התקיים דיון במעמד המבקשים ובא כוחם במהלכו הציג ב"כ המבקשים בשמם גרסה המתייחסת הן למצבה של הדירה בעת רכישתה והן לעבודות הבניה שביצעו הם עצמם ללא היתר עקב טעות שנבעה, לטענתם, ממידע שגוי שנמסר להם.

עוד הבהיר ב"כ המבקשים כי החל הליך הסדרה של המצב הקיים וכי דרושה למבקשים שהות לשם השלמתו.

לאחר הצגת גרסה מפורטת זו הודה ב"כ הנאשמים בשם מרשיו במיוחס להם בכתב האישום וביקש לדחות את שלב הטיעונים לעונש על מנת לקדם את הסדרת המצב הקיים, ומועד הטיעונים לעונש אכן נדחה כבקשת ב"כ המבקשים ובהסכמת ב"כ המשיבה.

בסיום הדיון הודיע ב"כ הנאשמים לבית המשפט כי מרשיו דוברים צרפתית וכי מבוקש להזמין מתורגמן לישיבה בה יושמעו הטיעונים לעונש, וכך הורה בית משפט זה.

בהמשך התקיימו שתי ישיבות בהן לא נשמעו הטיעונים לעונש, באחת לא היתה התייצבות למבקשים ובשניה מסרה ב"כ המבקשים לבית המשפט מידע אודות התקדמות הליכי הכשרת המצב הקיים.

ביום 31.1.16 התקיימה ישיבה נוספת במעמד המבקשים וב"כ, בה נכח מתורגמן לשפה הצרפתית אשר תרגם את מהלך הדיון למבקשים, במהלכה הודיעו הצדדים לבית המשפט על הסדר טיעון אליו הגיעו והמבקשים עצמם – באמצעות המתורגמן – אישרו את תוכן הסדר הטיעון, ועל פיו נגזר דינם.

ביום 19.6.16, קרוב ל-5 חודשים לאחר מועד גזר הדין האמור ולאחר שהמבקשים החליפו את באי כוחם, הגישו המבקשים את הבקשה שבפני לביטול ההרשעה והסדר הטיעון.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבה ולאחר קבלת התגובה ניתנה למבקשים זכות תשובה והללו הגישו תשובה מטעמם.

טענות המבקשים

בבקשתם העלו המבקשים מספר טענות, שעיקריהן יובאו בתמצית להלן:

א. כי מדובר בכתב אישום העומד בסתירה לעקרונות הצדק והוא בבחינת אכיפה בררנית מאחר שדירת המבקשים נרכשה במצב זהה לזה שהיה עובר להגשת כתב האישום וכי המשיבה הכשירה דה-פקטו בניה זו בכך שהעניקה לבנין טופס 4 ואיפשרה רישומו בלשכת רישום המקרקעין כבית משותף ומדיניותה הינה להמנע מהגשת כתבי אישום במקרים דומים.

לא זו אף זו, העיריה גובה מן המבקשים ארנונה בגין מלוא שטח הנכס במצבו הנוכחי וגם בכך היא מכירה בקיומו של המצב הקיים ובכשרותו.

ב. העובדות האמורות בבסיס הטענה לאכיפה בררנית לא הוצגו בפני בית המשפט ולא היו ידועות למבקשים במועד ההרשעה ומצב זה מחייב את ביטול ההרשעה, באשר הסמכות לשמיעת ראיות נוספות נתונה לערכאה המבררת ולא לערכאת הערעור.