מדינת ישראל נ' לולו ואח'

בפני בקשת המבקשים (הנאשמים) ליתן בידם ארכה נוספת- חמישית במספר - לביצוע צו ההריסה, שניתן במסגרת גזר הדין מיום 23/12/2015, וזאת בגין שימוש חורג ושימוש בעבודות שבוצעו ללא היתר במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 46 (רישום קודם חלקה 434 מגרש 4) בגוש 472, שבמרחב התכנון אשדוד, ברחוב התנאים 6 רובע ז', באשדוד (להלן – "המקרקעין") שבבעלות המבקשים.

המבקשת מנמקת את בקשתה, בכך שהמשיבה ערכה לה גליון דרישות, שמילויי הדרישות שבו מהוות תנאי לקבלת היתר הבנייה, וכי עד מועד הגשת הבקשה היא עמדה בחלק ניכר מן הדרישות, ועל-כן נדרשת ארכה קצרה.

יוער, כי המבקשת הורשעה בעבירות המיוחסות לה כבר ביום 17/6/2012, ומאז ועוד למועד גזר הדין נדחו הטיעונים לעונש מעת לעת, וזאת כדי לאפשר למבקשת להכשיר את העבירות בהן הורשעה. לפיכך, הלכה למעשה אין מדובר בבקשת ארכה חמישית, אלא מדובר במספר גבוה בהרבה של ארכות, שנותנות חסותן להפרת חוק הנמשכת קרוב ל- 5 שנים.

דין הבקשה להידחות.

די לצורך כך בעובדה, ולפיה המבקשת הורשעה לפני למעלה מ- 5 שנים, ועד היום אין בידי המבקשת היתרים כדין. כאמור, גם לאחר הרשעת המבקשת וגם לאחר מתן גזר הדין, נעתר בית המשפט לבקשות המבקשים ונתן ארכות רבות, זאת על מנת שהמבקשת תפעל להסדרת ההיתרים, אך עד היום לא השלימה המבקשת את הליכי קבלת ההיתר, ואף לא ניתן לומר כי הוא ב"הישג יד".

ההלכה הפסוקה של בית המשפט העליון קובעת, כי אין מקום לדחות ביצוע צווי הריסה/התאמה/הפסקת שימוש, כאשר ההיתר איננו ב"הישג יד" (ראה רע"פ דאוד נ' מדינת ישראל (פורסם ב"נבו" 24.11.2016)). זהו המצב בענייננו.

המבקשת איננה מצביעה על צפי קרוב לקבלת ההיתר, ובמצב עניינים זה קבע בית המשפט המחוזי ב עפ"א 18215-02-17 כהן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד (19.3.2017), כי גם קשיים בירוקרטיים הנמשכים זמן כה רב יכולים להצדיק מתן ארכה, וזאת כאשר ההיתר איננו בהישג יד אותו יש למנות ב"שבועות".

להשקפתי, מקום בו ניתן צו שיפוטי להפסקת שימוש, הריסה, התאמה וכו', ניתן לתת ארכה מסוימת של כשנה על מנת לאפשר למי שפעל בניגוד לחוק להסדיר את שהיה חייב להסדיר מלכתחילה. בנסיבות חריגות ניתן ליתן ארכה קצרה נוספת. אך מצב שבו, ניתנת ארכה, פעם אחר פעם, תחת איצטלא של נסיונות להסדרת המצב הקיים, הופכת את הצו השיפוטי לפלסתר ושולחת מסר לעברייני התכנון והבניה כי שלטון החוק הוא הפקר (ראה עפ"א 18215-02-17 כהן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד (19.3.2017).

למעשה הבקשה היא, כי בית המשפט יפרושׂ את חסותו על החריגות התכנוניות של המבקשים ויתן להן "הכשר" בדמות צו שיפוטי, וזאת בפעם החמישית (ולמעשה אף יותר מכך אם ניקח בחשבון את הארכות מאז הרשעת המבקשת). אין לכך מקום להשקפתי, שכן בית המשפט איננו יכול לתת יד להפרת החוק באמצעות מתן דחיות לכניסתם לתוקף של צווי הריסה.