תו"ב 29114-11-14 ועדה מקומית לתכנון חוף השרון נ' ווקנין ואח'

1.לפניי בקשה להארכת המועד לביצוע צווי הריסה והפסקת שימוש חורג.

2.בתיק זה ניתן גזר דין לפיו חויבו הנאשמים להרוס בנייה בלתי חוקית וכן להפסיק שימוש חורג (להלן: הצווים). בגזר הדין נקבע כי הצווים ייכנסו לתוקף בתוך שלושה חודשים. גזר הדין ניתן ביום 20.12.15.

3.ביום 20.3.16 הגישו הנאשמים בקשה ליתן ארכה לביצוע הצווים (עקב נקיטת הליכים להכשרת הבנייה) למשך 6 חודשים.

המאשימה הודיעה כי היא מסכימה לארכה עד ליום 23.7.16, נוכח תכנית שהופקדה, ובית המשפט נתן ארכה עד למועד זה, זאת בהחלטה ביום 3.4.16.

4.ביום 21.4.16 הגיש המתלונן בקשה, במסגרתה ביקש להימנע מארכה זו. הבקשה נומקה בכך שהמתלונן הוא מי שנפגע מהעבירה, בהפרת החוק הבוטה ובארכות שניתנו עד כה.

בקשה זו הועברה לתגובת המאשימה והנאשמים. שניהם התנגדו לבקשה. המאשימה ציינה כי המתלונן אינו נפגע עבירה לפי חוק נפגעי עבירה. כן ציינה כי אין להגביל את שיקול דעתה. הנאשמים ציינו כי אין למתלונן מעמד בהליך זה, וכי פתוחה בפניו הדרך לפנות בהליכים הרלבנטיים, לרבות הגשת התנגדות.

5.ביום 9.5.16 בית המשפט (כב' השופט ברגנר) דחה את בקשת המתלונן, וזאת לנוכח סעיף 2 לחוק נפגעי עבירה וההחלטה שניתנה ביום 3.4.16 (בדבר מתן ארכה נוכח עמדת המאשימה).

6.ביום 21.7.16 הגישו הנאשמים בקשה נוספת למתן ארכה.