תו"ב 28179-02-16 ועדה מקומית לתכנון מעלה הגליל נ' אנדריי

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לאפשר לנאשם לחזור בו מהודייתו, וזאת על פי הסמכות הקיימת בסעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי").

אין למעשה חולק כי עבירה על פי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, הינה עבירה שהרשעה בה מאפשרת הטלת עונש מאסר, ובכתב האישום אף מודיעה המאשימה כי קיימת אפשרות שתבקש מאסר בפועל. לפיכך, על פי סעיפים 15(א)(4), ו- 15(א)(5) לחוק סדר הדין הפלילי, קיימת חובה מנדטורית למינוי סנגור. בנסיבות האמורות סעיף 15א(א)(2) לחוק מחייב את בית המשפט להודיע זאת לנאשם ולסנגוריה הציבורית.

חובות אלה הינן הכרתו של המחוקק בחובת מינוי הסנגור, כחלק מזכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

אינני מוצא בתיק כי חובות אלה מולאו בענייננו, ואינני סבור כי ניתן להקל ראש באי קיומן.

גם אינני סבור כי נסיבות ענייננו דומות לנסיבות שנדונו בעניין ע"פ 816/10 עודד גולד נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 14.3.2010], אליו הופניתי על ידי המאשימה. באותו עניין עסקינן במקרה בו נקבע כי אירע טרם תיקון החוק בו הורחבה זכותם של נאשמים לייצוג, נקבע בו כי לא עמדה לגולד זכות חוקית לקבלת ייצוג, וכי גולד גם יוצג למעשה על ידי עורכי דין של נאשמים אחרים שבינו לבינם לא היה ניגוד עניינים. עוד יש לציין, כי טענתו של גולד בעניין זה נדונה לראשונה בערעור. בעניין זה ההלכה הפסוקה הינה, שבעוד שכאשר טענת העדר הייצוג מועלית לראשונה לאחר גזר הדין, תתקבל הטענה במקרים נדירים בלבד, כאשר בקשת חזרה מהודייה מועלית בטרם גזר הדין יש לנקוט בגישה מקלה, וכאשר אין הוכחה כי החזרה מהודייה נעשית מטעמים טקטיים בלבד, תתאפשר החזרה מהודייה (ראה: ע"פ 6349/11 שניידר (נשימוב) נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 10.6.2013]).

בענייננו מועלית הטענה ע"י הנאשם לפני גזר הדין, כאשר נראה כי גם הופרה החובה ליידעו ואת הסנגוריה הציבורית בדבר אפשרות מינוי הסנגור. בניגוד לטענות המאשימה גם אינני יכול לשלול לחלוטין בשלב זה טענות לעצם ההרשעה, ואינני יכול לקבוע כבר עתה כי מדובר בטיעון טקטי בלבד.

בנסיבות האמורות אני מבטל את הכרעת הדין מיום 6.3.16.

הדיון קבוע להקראה ליום 14.3.17 בשעה 09:00.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ז, 05 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.