תו"ב 27015-09-10 ועדה מקומית לתכנון מנשה אלונה נ' מראזקה ואח'

בבקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה

ביום 11/12/2013 לאחר שהנאשמים הורשעו בעבירה של בנייה בלתי חוקית, גזרה עליהם כב' השופטת ארגמן קנס כספי וכן ניתן צו הריסה למבנה בתוך 18 חודשים זולת אם יהי בידיהם היתר כדין שהיה ולא יבצעו אותו המבקשים עצמם תהיה הועדה רשאית לעשות כן בתוך 3 חודשים. בנוסף, ניתן צו איסור שימוש למבנה.

על גזר הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי שקבע כי אין מקום להתערב בגובה הקנס ואולם הוא מצא לנכון להתערב במועד ביצוע צו ההריסה וקיצר את התקופה במקום 18 חודשים מיום מתן גזר-הדין המקורי עד ליום 1/12/14. בשולי ההחלטה, נקבע גם כי צו איסור השימוש במבנה חל מידית.

ביום 15/2/15 הגישו המבקשים בקשה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה, בה נטען כי לאחר מתן צו ההריסה פעלו המבקשים בשקידה להוצאת היתר בניה למבנה ולאחרונה תוקנו המכשולים לאישור תוכנית התב"ע החלה על החלקה וכעת התוכנית המתוקנת עברה לדיון בוועדה המקומית שנקבע ליום 12/3/15.

לטענת המבקשים- מהנדסת המשיבה תמכה בתיקונים שביצע מתכנן של המועצה המקומית.

ביום 19/2/15 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשה לפי החלטת כב' השופטת ארגמן, שבה הועלו נימוק טכני לדחיית הבקשה שלא נתמכה בתצהיר המבקש או איש המקצוע שמטפל בהליך התכנוני.

בנוסף, נטען כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר בניגוד לתקנות שקובעות כי בקשה להארכת מועד תוגש עש 21 ימים לפני המועד האחרון לביצוע.

טענה נוספת כי המבקש פעל בחוסר תום לב והסתיר את העובדה כי הוא עושה שימוש לא חוקי במבנה מעל לשנה על אף קביעתו הברורה של בית-המשפט המחוזי בעניין זה. בנוסף, נטען כי המבקש אף הגדיל את ההפרה ובנה מבנה טרומי נוסף על המבנה הקיים שאותו הוא צריך להרוס והקים אורווה קטנה לסוסים ללא היתר.

עוד נטען כי המבקש ואשתו הסתירו במשך תקופה ארוכה את השימוש האסור שעשו במבנה והסתתרו מאחורי אישה זקנה שלוועדה לקח הרבה זמן ומשאבים רבים על מנת להביא להעמדתם לדין.

לגופו של עניין נטען כי אין בסיס לטענה כי התוכנית המוצעת עומדת לקבל אישור וגם היא אינה עתידה להידון בפני הוועדה בקרוב. בנוסף נטען כי מכתב מהנדסת הועדה כלל לא התייחס להיתכנות של התוכנית אלא רק לעניין העמידה בתנאי הסף הטכניים בלבד.