תו"ב 27015-09-10

ביום 11/12/2013 גזרה כב' השופטת ארגמן על הנאשמים העונשים שונים ובכלל זה גם צו הריסה למבנה נשוא כתב באישום והורתה שכניסתו לתוקף בתוך 18 חודשים.

על גזר הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר מצא לנכון להתערב במועד ביצוע צו ההריסה וקיצר את התקופה עד ליום 1/12/14. בשולי ההחלטה, נקבע גם כי צו איסור השימוש במבנה חל מיידית.

ביום 15/2/15 הגישו המבקשים בקשה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה, בה נטען כי לאחר מתן צו ההריסה פעלו המבקשים בשקידה להוצאת היתר בניה למבנה ולאחרונה תוקנו המכשולים לאישור תוכנית התב"ע החלה על החלקה וכעת התוכנית המתוקנת עברה לדיון בוועדה המקומית שנקבע ליום 12/3/15.

לטענת המבקשים, מהנדסת המשיבה תמכה בתיקונים שהציע המתכנן של המועצה המקומית.

ביום 19/2/15 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשה לפי החלטת כב' השופטת ארגמן, שבה הועלו נימוק טכני לדחיית הבקשה שלא נתמכה בתצהיר המבקש או איש המקצוע שמטפל בהליך התכנוני.

בנוסף, נטען כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר בניגוד לתקנות שקובעות כי בקשה להארכת מועד תוגש עש 21 ימים לפני המועד האחרון לביצוע.

ביום 18/3/15 התקיים דיון בבקשה, באותו יום ניתנה החלטה לפיה נדחה ביצוע הצו למשך 6 חודשים על מנת לבדוק באם בתום התקופה התוכנית תהיה בהישג יד.

ביום 9/9/15 הוגשה בקשה נוספת להארכת המועד, בה נטען כי מאז מתן ההחלטה האחרונה פעל המבקש לקידום תוכנית התב"ע ואולם ביום 1/7/15 החליטה הוועדה המחוזית שלא לאשר את התב"ע, אך ביום 29/7/15 ישיבה בין מתכננת הוועדה המחוזית לבין ראש המועצה המקומית וגורמים מקצועיים אחרים. לטענת המבקש, בתום הישיבה החליטה מתכננת הוועדה לאפשר שימוש זמני במגורים לצורך בחינת הגשת תוכנית כוללת לאזור תעסוקה שבמסגרתה תיערך בדיקה לאופן חלוקת השימוש בקרקע באזור התעסוקה המוצע תוך הבחנה בין אזורים המיועדים לשמש לתעסוקה ומשרדים לבין אזורים המיועדים לשמש לבתי מלאכה, אחסנה ותעשייה.