וייזר ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון שומרון

לפניי בקשה לביטול כתב האישום בטענת "הגנה מן הצדק".

1. כנגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של בניה ושימוש במקרקעין בלא היתר ובסטייה מתוכנית (סעיף 204(א) ו-(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בנוסחו שלפני תיקון 116, ובמועדים שלפני התיקון) ושימוש אסור במקרקעין (סעיף 243(ה) ו-(ו) לחוק בנוסחו היום, ובמועדים שלאחר התיקון האמור).

    

   העבירות שבהן נאשמים המבקשים מתייחסות להקמת מרפסת מדק מוגבה מעץ בשטח של כ-29 מ"ר, עם גרם מדרגות ומעקה עץ, תוך ביטול שטח חניה וחריגה מקווי בניין, וכן להקמת שתי סככות עץ בשטח כולל של כ-24 מ"ר.

    

2. המבקשים עתרו כי אורה על ביטול כתב האישום בשל הגנה מן הצדק, ובהתאם להוראות סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

    

3. כמפורט בבקשה, הוגש כתב האישום בתיק זה בחלוף שנה מעת שחתמו המבקשים על הסדר מותנה מול המאשימה.

    

   המבקשים טוענים כי כתב האישום, שאינו מזכיר כלל את ההסדר, הוגש אוטומטית, בלא לערוך כל בירור מול המבקשים באשר לקיומו של ההסדר, ובלי לזמנם לחקירה.

    

   המבקשים טוענים עוד כי את המרפסת נושא כתב האישום הרסו זה מכבר, וכי לגבי שתי הסככות – הרי שהוגשו בקשות להיתר המתייחסות אליהן, ומחדלים ביורוקרטיים של המשיבה-המאשימה עצמה הם שהובילו לסחבת בטיפול בהם.

    

   באשר לשתי סככות אלה, טענת המבקשים היא כי לו הייתה המשיבה בודקת העניין הייתה נוכחת בכך שלא הם שהקימו את הסככות, וכי אלה עמדו במקומן שנים רבות טרם רכישת הזכויות על ידי המבקשים.