תו"ב 2350-08-11 ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה חרמון מסעדה נ' ספדי

בפני בקשה לטענת הגנה מן הצדק ולמתן ארכה נוספת להגשת הבקשה.

רקע

1. הנאשם עומד לדין בתיק זה בגין שני אישומים נפרדים באי קיום צו הריסה לגבי שני מבנים סמוכים, והקמת קומה נוספת מעל אחד מהם. האישום הראשון, בגין אי קיום צו בית המשפט בניגוד לסעיף 210 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") והאישום השני, על ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר, לפי סעיף 204 (א) לחוק.

    

2. על פי עובדות כתב האישום הראשון, ביום 08.04.2003 ניתן לנאשם גזר דין, בנוכחותו, בתיק ת.פ 198/02 ובת.פ 240/02 (בית משפט השלום במסעדה), לפיו הוטל עליו להרוס תוך 12 חודשים מיום מתן גזר הדין , "שני מבנים, קומת וקומת מגורים שטח כל מבנה 128 מ"ר וסה"כ 256 מ"ר (להלן:"העבודות") במקרקעין הנמצאים בכפר מסעדה במגרש 448 בתחום תוכנית ג/ 5867" (להלן:"המקרקעין").

    

   כאמור, בית המשפט ציווה על הנאשם להרוס המבנה תוך 12 חודשים מיום גזר הדין, דהיינו עד ליום 08.04.2004.

    

   ביום 15.11.2006 ובמסגרת ת.פ 5175/06 הוגש נגד הנאשם כתב אישום בגין אי קיום צו שיפוטי בניגוד להוראת סעיף 210 לחוק וצו הפסקה שיפוטי בו המשיך הנאשם בנייתו ובסגירת קומת העמודים בבלוקים והכנת המבנה למגורים.

    

   למרות האמור לעיל, מיום 16.11.2006 ואילך, לא ביצע הנאשם את צו ההריסה ולא קיבל היתר בניה.

    

   על פי עובדות כתב האישום השני, במהלך חודש מרס 2010 נתגלה, כי הנאשם ביצע עבודות בניה נוספות במקרקעין בכך שבנה קומה שניה בשטח של כ – 120 מ"ר נוספים למבנה בעל שתי קומות שאף הם ללא היתר (להלן:"העבודות").

    

   הנאשם היה במועדים הנ"ל בעל המקרקעין או מי שהוחזק כבעל המקרקעין, המשתמש בפועל במקרקעין, מבצע העבודות, האחראי לביצוע העבודות ומי שהיה עליו להשיג היתר בניה.