תו"ב 21522-07-13 ועדה מקומית לתכנון גולן נ' סנדרוביץ

ביום 1.6.2014 הורשע הנאשם על-פי הודאותו בעובדות כתב האישום המייחס לו ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר כדין ובסטיה מתכנית - עבירות לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) ו-(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. זאת בגין בניית מרפסת מקורה אשר חלקה בשטח ציבורי הסמוך למקרקעין, מחסן מעץ ופרגולה הצמודה אליו שחלק ממנה בשטח ציבורי הסמוך למקרקעין, מחסן נוסף אשר חלקו הוצב תוך פלישה למגרש הסמוך ובניית גדר עץ המקיפה את המקרקעין ובנויה בשטח ציבורי (להלן: כתב האישום).

סימן א'1 לפרק ו'1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012 (ס"ח 101)) מבנה את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לגזור דין.

1.מתחם העונש ההולם

א.הערך החברתי הנפגע

דיני התכנון והבניה נועדו, בין היתר, לשמר את איכות החיים של הציבור, על מנת שלצד הבנוי יהיו ערכי נוף, על מנת שהבנוי עצמו יהיה אסתטי ועל מנת שלצד העסקים יהיו אזורי מגורים שקטים שבהם נעים לחיות ("איננו מדברים עוד כבעבר – אך בשימושי קרקע למיניהם, אלא בתפיסה סביבתית כוללת של חברה, של כלכלה ושל איכות חיים בעיר ובכפר" (בג"ץ 2920/94 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה, עמותה רשומה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד נ(3) 441, (28.7.1996)). דיני התכנון והבניה נועדים לשמור על הבטיחות (ע"א 210/88 החברה להפצת פרי הארץ בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כפר סבא, פ"ד מו(4) 627, בעמ' 649). עבירות של תכנון ובניה פוגעות בעיקרון שלטון החוק (ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים ויושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פ"ד לח (1) 494, 500 (1984)). "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש..." (ע"פ 917/85 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גליל נ' אבו ניר, פ"ד מא(4) 29, 31 (1987)). עבירות בתחום התכנון והבניה הפכו לתופעה עבריינית שהיא בגדר "מכת מדינה", תופעה שיש למגרה (רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה- "אונו", פ"ד נו (3) 49, 59 (2002)).

ב.מידת הפגיעה בערך החברתי הנפגע

בענייננו מדובר בפגיעה משמעותית בערך החברתי הנפגע, באשר מדובר בבניה בשטח ציבורי. הנאשם התייחס בטיעוניו לעונש לחריגת הבניה המתייחסת לגדר העץ בלבד. אולם, הנאשם התעלם מיתר הרכיבים שבכתב האישום, ביניהם כאמור שני מחסנים ופרגולה, אשר אף הם בחלקם, בנויים בשטח ציבורי, או פולשים לקרקע סמוכה.

ג.מדיניות הענישה

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות על דיני התכנון והבניה מצויה במגמת הרתעה והחמרה, בשל כך שעבירות הבניה ללא היתר הפכו לחזון נפרץ. נוכח המגוון הרחב של מידות אשם ומידות נזק בעבירות תכנון ובניה, קיים קושי באיתור מדיניות הענישה הנוהגת (ראו תו"ב 47071-10-10 (שלום רמלה) מדינת ישראל - ועדה מקומית לתכנון ובניה שוהם נ' צוקרמן, פס' 63 (2.1.2014) (להלן: ענין צוקרמן)). מעיון בפסיקה בענין מדיניות הענישה בעבירות בניה שלא כדין מכניסתו לתוקף של תיקון 113 עולה התמונה כדלקמן: