תו"ב 21457-07-14 ועדה מקומית לתכנון לב הגליל נ' זידאן

התיישנות עונש מאסר על-תנאי; והעונש הראוי למי שהורשע פעמיים בביצוע עבירה של אי קיום אותו צו של בית-משפט המורה לו להרוס בניה בלתי חוקית – אלה השאלות העיקריות אליהן נידרש בגזר הדין

כתב האישום

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של אי קיום צו בית משפט ושימוש במקרקעין ללא היתר - עבירות לפי סעיפים 210 ו-204(א) (בהתאמה) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). על פי עובדות כתב האישום, בגזר דין קודם שניתן ביום 11.1.1998 ציווה בית המשפט על הנאשם להרוס מבנה שנבנה ללא היתר. המדובר בסגירת קומת עמודים פתוחה בשטח כולל של כ-200 מ"ר, והפיכתה לשתי יחידות דיור (להלן: המבנה), בחלקה 57 גוש 19392 בעראבה. הנאשם לא קיים את הצו ולפיכך ביום 9.1.2000 הוגש נגדו כתב אישום בגין אי קיום צו בית משפט. כתב האישום שבפניי – שהוא השני בגין הפרת אותו צו – הוגש ביולי 2014, בשל כך שעד ליום 10.7.2014, לא קיים הנאשם את הצו ולא הרס את המבנה. להשלמת התמונה יאמר כי עד היום לא קוים הצו.

   טיעוני הצדדים לעונש

    

2. באת כוח המאשימה טענה לעונש, פירטה את הנסיבות והפנתה לחומרת העבירות. צוין כי המדובר בכתב אישום שני המוגש בגין אי קיום צו בית משפט. בפעם הראשונה הוגש נגד הנאשם כתב אישום בתיק 6658/01, במסגרתו הוטל עליו ביום 21.2.2002 קנס בסך 4,000 ₪ ומאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 18 חודשים (כתב האישום וגזר הדין הוגשו וסומנו ת/1). באת כוח המאשימה הדגישה כי מדובר בהפרה ממושכת של הצו השיפוטי – משך כ-12 שנים, אולם ציינה כי לאחרונה אושרה תכנית איחוד וחלוקה, וכי קיים סיכוי להכשרת הבניה. לטענתה, על מתחם הענישה לכלול קנס בשיעור שבין 50,000 ל-70,000 ₪, חתימה על התחייבות ומאסר על תנאי. כן עתרה המאשימה להפעלת המאסר המותנה העומד ותלוי נגד הנאשם, וביקשה שיוטל בעבודות שירות.

3. הסנגור טען לעונש. במסגרת טיעוניו ציין כי בעבר כאשר בנה הנאשם את המבנה, הקרקע הייתה מיועדת לבניה, אך בשלב מסוים התכנית שונתה. כן טען כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה. צוינו נסיבותיו האישיות של הנאשם: בן 67, מצב בריאותי רעוע; מצב בריאותי קשה של אשתו, אשר סובלת מעיוורון ונזקקת לסיועו; ודלות אמצעים כלכליים. אשר למאסר המותנה, טען הסנגור כי חלפו למעלה מ-12 שנים מאז שהוטל על הנאשם ולכן הוא התיישן. לאור האמור, ביקש להתחשב בנאשם, להטיל עליו קנס מינימאלי שישולם בתשלומים, ובמידה ויופעל המאסר המותנה- ביקש להטילו בעבודות שירות.

4. בתגובה לטיעוני הסנגור לגבי המאסר המותנה, טענה באת כוח המאשימה כי בהתאם לע"פ 15019-01-15 (מחוזי חיפה, כב' השופטת שרון נתנאל), מאסר על תנאי אינו מתיישן, וביקשה לאמץ עמדה זו.