תו"ב 19909-10-13 ועדה מקומית לתכנון מעלה חרמון נ' סבאג

נגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 9/10/13, שעניינו אי קיום צו הריסה שיפוטי, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965, בקשר עם תוספת שתי קומות שהוקמו ללא היתר מעל למבנה קיים על פי היתר בניה, במגרש 1636 בנ.צ. 272106/797288, לפי תכנית ג/9858, במג'דל שמס (להלן: "המקרקעין"), בקרקע שייעודה על פי התכנית, למגורים.

על פי כתב האישום, ביום 30.5.77 נתנה ועדת משנה מיוחדת לתכנון ובניה- רמת הגולן לנאשם, היתר בניה שמספרו 1641 ל"בניית שלוש (כך במקור- הערה שלי מ.ב.ל.) חדרים מטבח ושירותים", בשטח כולל של כ- 84.75 מ"ר במקרקעין (להלן: "ההיתר"). במהלך חודש דצמבר 2010 או בסמוך לכך, הוקמו שתי קומות בשטח כולל של כ- 240 מ"ר, מעל למבנה הקיים על פי היתר.

נטען כי הנאשם נשפט בגין ביצוע עבודות הבניה האמורות והוטל עליו, בין השאר, צו איסור שימוש וצו הריסה.

עוד נטען בכתב האישום, כי ביום 26.10.11 הגיש הנאשם לוועדה המקומית לתכנון ובניה מעלה חרמון בקשה להיתר שמספרה 21110081 ל"לגיטימציה לבית קיים ותוספת של ממ"ד ומחסאן (כך במקור- הערה שלי מ.ב.ל.) בעלית גג במקרקעין". ביום 4.6.12 החליטה רשות הרישוי המקומית לא לאשר את הבקשה, בין היתר, מן הטעם שהבניה הקיימת עולה על אחוזי הבניה המותרים על פי תכנית ג/9858, חורגת לתוך כביש מאושר, וממוקמת בקרבה מסוכנת לקו מתח גבוה. נטען עוד כי הנאשם לא הגיש בקשה אחרת להיתר שיש בה כדי להכשיר את עבודות הבניה האמורות, לא קיבל היתר, ולא ביצע את צו ההריסה.

בנוסף נטען, כי ביום 30.4.12 ניתן בנוכחות הנאשם גזר דין בתו"ב 21364-05-11, אשר התנהל בבית משפט השלום בקרית שמונה (להלן: "התיק המקורי"). בגזר הדין צווה הנאשם להרוס ולהפסיק כל שימוש במבנים שלהלן שהוקמו במקרקעין ללא היתר בניה: בניית קומה שלישית ורביעית, כתוספת לבניין קיים, בשטח כולל של כ- 240 מ"ר.

כמו כן נטען, כי צו ההריסה וצו איסור השימוש נכנסו לתוקפם בתוך 9 חודשים מיום גזר הדין, דהיינו, ביום 30.1.13, וכי עד ליום 18.6.13 הנאשם לא ביצע את צו ההריסה ולא קיבל היתר כדין, ובעשותו כן הנאשם לא קיים את צו ההריסה במועד שקבע בית המשפט.