תו"ב 18369-09-14 מדינת ישראל נ' אשכנזי

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של שימוש במקרקעין הטעון היתר, ללא היתר, בכך שהשתמש ביחידה דיור אחת, המצויה ברחוב אחד העם באשדוד, תוך שיחידה זו פוצלה לחמש יחידות דיור. בדיון שהתקיים ביום 03/11/15 טענו ב"כ הצדדים לעניין העונש.

1.באת כוח המאשימה ציינה והדגישה, כי מדובר בעבירה על רקע כלכלי, שנמשכה כ - 5 שנים.

גם אם לטענת הנאשם, רכש את הנכס במצבו כפי שהוא, כאדם סביר, היה עליו להבין שקיימת בעיתיות ברכישת וילה אחת, המפוצלת ל -5 יחידות דיור. מכל מקום, עוד בנובמבר 2013 נשלחו לנאשם התראות, מהן נודע לו לפחות אז, כי מדובר בעבירה. למרות זאת, הפיצול פורק רק בחודש יולי 2015.

בנוסף, טענה באת כוח המאשימה כי עבירת הפיצול הפכה ל'מכת מדינה', תוך שביצוע עבירה זו, מכביד על התשתיות, ומהווה מטרד לסביבה, מבחינת כמות כלי הרכב הסובבת את הנכס, כמות האשפה וכיוצ"ב.

באת כוח המאשימה טענה, כי מתחם הענישה בעבירת פיצול נע בין 50,000 ₪ ועד ל 150,000 ₪ ומעבר לכך, ובעניין זה הוצגה פסיקה מטעמה.

2.מנגד, טען בא כוח הנאשם, כי מדובר בנאשם שהינו בחור צעיר, נעדר עבר פלילי, נורמטיבי, נשוי ואב לילד, אשר ההליך המשפטי דנן גרם לו להוצאות גבוהות, שכן הדירה נמכרה, ותחתיה נרכשה דירה חלופית.

בא כוח הנאשם ציין, כי הדירה היתה מפוצלת עוד קודם לרכישתה על ידי אב הנאשם, כאשר המאשימה העבירה את הבעלות בדירה, כפי שהיא מפוצלת, מהמוכר לרוכש.

במעמד העברת הזכויות דרשה המאשימה פירוק של מבנה נוסף, שהיה מצוי במקום, ופירוק זה אכן בוצע בשנת 2012.

בא כוח הנאשם ציין, כי ההליך המשפטי שנוהל כנגד המוכר, ביחס לפיצול, נודע לנאשם רק במהלך ניהול התיק דנן, ולמעשה עבירות אלו בוצעו על ידי המוכר.

עוד ציין בא כוח הנאשם, כי אין המדובר בפיצול לשם השכרת היחידות והפקת רווח כלכלי מהשכירות, אלא לשם שיכון 4 ילדיו של אביו של הנאשם, אשר רכש את הנכס.

3.שורשה של עבירת הפיצול טמון ברווח הכלכלי שעשוי נאשם להפיק ממנו

קיים אינטרס ציבורי שלא לאפשר פיצול שכזה, שכן הפיצול מוביל לכך שמספר נפשות, גבוה יותר מן המתוכנן, יעשה שימוש בתשתיות ובסביבת הנכס המפוצל, באופן המכביד על תושבי הסביבה. בעיקר, נכונים הדברים ביחס להכבדה על מערכת האינסטלציה, יצירת עומס חנייה בסביבה הרלוונטית וכן עומס של אשפה.

בעת הליכי התכנון, המתנהלים בפני רשויות התכנון, נותנים גורמי התכנון דעתם באשר לסוגיית צפיפות האוכלוסין. עבירת הפיצול מאיינת שיקולים אלה, ומעמיסה על הסביבה עומס יתר, והכל בשם רדיפת בצע ויצירת רווח כלכלי לעבריין. בכך, מבטאת עבירת הפיצול זלזול בחוק וברשויות המדינה, ופוגעת בתשתיות ובסביבה.

מעיון בפסיקה עולה כי מתחם הענישה בעבירות מסוג פיצול נע בין 10,000 ועד לסכומים ניכרים של עשרות אלפי שקלים ואף למעלה מ- 100,000 ₪.

4. בענייננו יש ליתן את הדעת לעובדה כי מדובר בעבירה של פיצול ל – 5 יחידות דיור, וכן לכך שביצוע העבירה נמשך על פני מספר שנים, וזאת אף לאחר תחילתו של ההליך הפלילי, כאשר הפירוק בוצע רק לפני מספר חודשים.

מנגד, יש לשקול לקולא את העובדה כי הנאשם רכש את יחידת הדיור כפי שהיא, כאשר לא הוא זה שביצע את עבירות הבנייה ללא היתר. בנוסף, הפיצול כאמור פורק. כמו כן, מדובר בנאשם צעיר, אב למשפחה צעירה, ללא עבר פלילי, אשר הודה, וחסך מזמנו של ביהמ"ש.

בהתייחס לפסיקה שהוצגה בפני בעניין רף הענישה המתאים, יש לציין כי פסיקה זו עוסקת כולה (ובכלל זה, גם עניינו של חסידים), בנאשמים שהורשעו הן בביצוע עבירות הבנייה והן בביצוע עבירות השימוש, מה שאין כן בעניינו.