תו"ב 14674-12-09 ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה הגליל מעלות תרשיחא נ' פרג'

לפניי בקשת הנאשם לדחיית המועד לביצוע צו הריסה שניתן במסגרת גזר הדין בתיק זה.

1.נגד הנאשם הוגש בתיק זה כתב אישום שבו יוחסו לו עבירות של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין הטעונים היתר ללא היתר ובסטיה מתוכנית, עבירות לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). בכתב האישום תוארה הבניה שבוצעה על ידי הנאשם: התחלת בניית מבנה למגורים בשטח של 150 מ"ר, ונטען כי הבניה בוצעה בקרקע שייעודה חקלאי ומחוץ לתחום תכנית מתאר.

2.ביום 14.12.2010 ניתן גזר דין לאחר שהנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, שבו הוטלו עליו עונשים שונים. בגזר הדין ניתן צו הריסה (להלן: הצו או צו ההריסה) לפיו המבנה מושא כתב האישום ייהרס. בית המשפט הורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה עד ליום 14.12.2011. הנימוק שצוין בגזר הדין הנו כדי לאפשר לנאשם למצות את הליכי הרישוי לקבלת היתר.

3.ביום 18.9.2014 הגיש הנאשם בקשה לדחיית מועד ביצוע צו ההריסה עד ליום 31.12.2014. ביום 12.11.2014 החלטתי להיעתר לבקשה, חרף התנגדות המאשימה, זאת נוכח הארכה הקצרה שהתבקשה – עד ליום 31.12.2014. לשם שלמות התמונה יצוין כי המאשימה הגישה בקשה לעיון מחדש בהחלטתי הנ"ל, ובהחלטה מיום 24.12.2014 ציינתי דברים אלו:

"בטרם מתן ההחלטה מיום 12.11.2014 עמדה לנגד עיני תגובת המאשימה, וחרף האמור בה ראיתי להיעתר לבקשה נוכח פרק הזמן הקצר (מאד) שנתבקש, ומשלא נטען על ידי המאשימה כי צו ההריסה עומד להתבצע תוך פרק זמן קצר זה. כפי שהבהיר כב' השופט טורס בהחלטתו שצורפה לבקשה (בסעיף 13) –והדברים מקובלים עלי לחלוטין – פועלה של החלטתי בדבר עיכוב ביצוע הצו הוא בין התאריכים 12.11.2014 ועד 31.12.2014 ולא מעבר לכך. מובן כי אין בהחלטה זו כדי לאיין הפרה שהייתה בעבר או להעניק חיסיון מפני הפרה שתהיה בעתיד, ככל שתהיה. על רקע זה, לא הובהר מה השימוש לרעה שיכול להיעשות בהחלטה. ומכל מקום, כאשר התקופה עומדת להסתיים בעוד מספר ימים אין מקום לדיון חדש בעניין"

יצוין כי במקביל להליכים כאן, הוגש נגד הנאשם כתב האישום בגין הפרת צו ההריסה, אשר נדון בפני מותב אחר.

4.הנאשם הגיש מצדו בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 24.12.2014 ובהחלטתי מיום 7.1.2014 ציינתי כי –

"אין עילה המצדיקה עיון מחדש [..]; המדובר בהחלטה שמבוססת על החלטתי הקודמת מיום 12.11.2014 בה נעתרתי לבקשת הנאשם במלואה; ב"כ הנאשם לא הצביע [על] טעם מעשי לקיום הדיון, כך שהדיון הוא תיאורטי גרידא; ומכל מקום – ברור הוא כי ההחלטה מיום 12.11.2014 אינה יכולה לחול למפרע".

5.בנוסף, ביקש הנאשם כאמור להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה על ליום 31.12.2015. בבקשתו זו מפנה הנאשם לבקשה הראשונה ולנימוקים שצוינו בה. בבקשה הראשונה צוין כי הנאשם נכה צה"ל וכן פורטו ההליכים התכנוניים הרלוונטיים. נטען כי ליישוב בו מצויים המקרקעין מתוכננת תכנית מתאר (ג/18234) המצויה בהליכי הפקדה; וכי הנאשם יזם תכנית לשינוי ייעוד המקרקעין. לבקשה צורפו מסמכים רבים הכוללים התכתבות בין הנאשם, בא כוחו וארגון נכי צה"ל, לבין רשויות התכנון; אישור לגבי מעמדה של תכנית המתאר ליישוב; ופניה של ראש המועצה המקומית להארכת מועד ביצוע צו הריסה.