תו"ב 13460-09-13 ועדה מקומית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם נ' חמדאן ואח'

כתב האישום ויריעת המחלוקת

1. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של שימוש במקרקעין בניגוד לייעודם, עבירה לפי סעיף 204(ב) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן- "החוק") בצירוף סעיפים 208 ו -218 לחוק. בהתאם לכתב האישום, הנאשם 1 הוא הבעלים של מבנה בשטח של כ- 740 מ"ר המצוי בכפר ראמה והמשמש כאולם חתונות וגן אירועים (להלן – "המבנה"). הנאשמים 2,3 הם המחזיקים והמשתמשים במבנה וזאת מיום 13.3.08. על המבנה חלות תכניות ג/6759, ג/983 (להלן – "התכניות") אשר בהתאם להן ייעוד הקרקע הוא אחסנה ומלאכה. עוד צוין בכתב האישום כי ביום 13.3.08 הגיש הנאשם 1 בקשה לקבלת היתר בנייה בדיעבד (לגיטימציה) למבנה, אך סורב ביום 17.4.08 ; לאור כך, נטען בכתב האישום כי הנאשמים השתמשו במבנה "שלא כדין ושלא על פי היתר". ביחס לנאשמים 2,3 צוין עוד שהשימוש הנעשה במבנה הוא בניגוד לייעוד הקרקע.

2. הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום והצדדים הביאו את ראיותיהם. לאחר שמיעת הראיות ועיון בסיכומי הצדדים ניתן לסכם ולומר שהנאשמים אינם חולקים על עיקרי העובדות. כך, אין מחלוקת שהנאשם 1 הוא הבעלים של המבנה לאחר שרכש אותו בשנת 2007. בשלב מסוים התברר לנאשם 1 כי "המקום בבעיה ואין היתרים" ולכן הוא ניהל מגעים עם המוכר לצורך הסדרת הנושא ובמקביל פנה בבקשה ללגליזציה אך בקשתו נדחתה. בסופו של יום ההסכם לא בוטל והנאשם 1 הוא עדיין הבעלים של המבנה. אין גם מחלוקת שהנאשמים 2 ו-3 שוכרים מנאשם 1 את המבנה ומנהלים במקום אולם חתונות וגן אירועים. 

3. הטענות שבפי הנאשמים הן בעיקרן משפטיות ודיוניות, והן תפורטנה בהמשך בפרק הדיון. עם זאת אציין כבר עתה כי הנאשמים טוענים גם שתי טענות מהותיות. הראשונה היא טענה לקיומו של היתר בנייה למבנה ולמצער כי לא הוכח שהוא אינו קיים. טענה נוספת היא שייעוד המקרקעין בהם מצוי המבנה הוא למסחר וכי הפעלת אולם אירועים היא בגדר מסחר.

   דיון והכרעה

   אופן ניסוח כתב האישום והאפשרות להרשיע בעבירה לפי סעיף 204(א) לחוק