תו"ב 12931-02-16 מדינת ישראל נ' כברה

הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירה של אי-קיום צו שיפוטי, עבירה על סעיף 210 לחוק התכנון והבניה.

על פי עובדות כתב האישום הורשע הנאשם בתיק עמ"ק 14282-08-11, בגין ביצוע עבודות בניה ללא היתר. במסגרת גזר הדין ציווה בית המשפט על הנאשם להרוס את הבניה עד ליום 1.4.13, אלא אם כן יהיה בידו היתר בניה.

בביקורות שנערכו בנכס, נמצא, כי לנאשם אין היתר בניה והוא מפר את צו בית המשפט.

כמו כן, במועד הגשת כתב האישום, לא היה בידי הנאשם היתר בניה.

בפועל לקראת ישיבת היום, הרס הנאשם את מלוא הבניה, כפי שנדרש בהתאם להחלטת בתיק המשפט בתיק עמ"ק 14282-08-11.

פסיקת בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים בעבירות של אי-קיום צו הינה, כי יש להשית על נאשמים אשר אינם מכבדים צווי בית המשפט, עונש של מאסר בפועל וכן קנס אשר יהא בו כדי לשקף את חומרת העבירה. יחד עם זאת, כאשר עסקינן בנאשם שמתייצב לדיון ובידו היתר בניה או אחר שקיים את הצו בסופו של יום, הרי שבית המשפט לא יחמיר עם הנאשם בעבירה אשר יוחסה לו.

במקרה דנן כאמור, הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, הרס את הבנייה בחלקה עוד טרם הגשת כתב האישום והרס את הבניה במלואה למועד הדיון היום.

בנסיבות אלו, הנני מאמצת את הסדר הטיעון וגוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן:

• קנס בסך 15,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב-3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 01.12.16 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן.