1.המבקשים עותרים לדחיית מועד כניסתו לתוקף של צו להפסקת שימוש חורג שניתן במסגרת הליך זה, לאחר שהתברר שהחלקה בה נעשה השימוש פוצלה בין שני מרחבי תכנון, ולנוכח קושי אישי של ב"כ המבקשים לקדם את הליכי התכנון.
הרקע ותמצית טענות הצדדים
2. כנגד המבקשים ונאשמים נוספים הוגש כתב אישום בגין שימוש חורג ב- 11 מבנים במקרקעין בגוש 3680 חלקה 58 בשטח שיפוט מועצה אזורית ברנר, במרחב התכנון המקומי של המשיבה. המבנים אליהם התייחס כתב האישום הינם בשטח כולל של כ- 240 מ"ר, סככה בשטח של כ- 210 מ"ר וקרקע חקלאית בשטח של 6,000 מ"ר, לרבות לאחסון מיכל סולר בנפח של כ– 10,000 מ"ק, וזאת ללא היתר לביצוע השימוש שתואר בכתב האישום. כתב האישום בוטל כנגד שלושה מהנאשמים, ונאשם נוסף נמחק מכתב האישום, ובסופו של ההליך ניתן ביום 5.5.15 גזר דין כנגד המבקשים, שהם הנאשמים 3 ו- 5, על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון. בין העונשים שהוטלו על הנאשמים ניתן צו להפסקת השימוש החורג למבנים שפורטו בכתב האישום, שייכנס לתוקפו במועד שנדחה לשנה, אלא אם יהיה בידי המבקשים עד למועד זה היתר שימוש כדין. כעת עותרים המבקשים לדחיית מועד כניסתו לתוקף של הצו להפסקת השימוש החורג.
3.לטענת המבקשים פעלו על מנת לקדם את הסדרת השימוש החורג, פנו באמצעות אדריכלית לוועדה המקומית לקבלת מידע, ונענו כי יש צורך בהכנה ואישור תכנית מפורטת לקביעת זכויות והוראות בניה. מהנדסת המשיבה ציינה בתשובתה למבקשים כי רק חלק מחלקה 58 נמצא בתחום המרחב של המשיבה ועל כן נערכו בהמשך פניות גם למשיבה וגם למהנדסת העיר רחובות, אשר בתחומה נמצא חלק מהחלקה נושא כתב האישום.
המבקשים ביקשו לברר איזה חלק מתוך המקרקעין שייך למשיבה ואיזה חלק נמצא בתחום העירוני של רחובות, וזאת כדי לברר איזה תכניות מפורטות עליהם להגיש ולאיזה מהגורמים.
לטענת המבקשים בתשובת מהנדסת המשיבה עולה כי המשיבה אינה יכולה לקבוע מהו שטח החלקה הנמצא בתחומה, וכי בתשובת מנהל ההנדסה של עירית רחובות נמסר כי היה שינוי בתחום השיפוט של העיר בשנת 2013, וכי מרחב התכנון של רחובות עדיין לא מותאם לתחום השיפוט המוניציפלי החדש.
לטענת המבקשים, במצב הדברים החריג שנוצר, נושא הסדרת השימוש בחלקה הסתבך, הוא עשוי להיות כרוך בפניה לערכאות כדי למצוא מוצא אליו נקלעו המבקשים שלא באשמתם. ב"כ המבקש שטיפל מטעמם בקידום הסדרת השימוש במקרקעין, סובל מבעיה רפואית מאז תחילת נובמבר 2015, המקשה עליו את התפקוד ועל כן ביקש שהות נוספת עד לכניסה לתוקף של הצו על מנת שיתאפשר לו למצוא פתרון, מתוך תקווה שהועדות המקומיות בהן נמצאים המקרקעין יסדירו את תחומי המרחב התכנוני בחלקה.
3.המשיבה, בתגובתה, טענה כי דין הבקשה להידחות. עמדת המשיבה הינה כי יש לדחות את הבקשה על הסף שכן לא הוגשה לפי תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס"ט-2008 (להלן: התקנות). על פי התקנות, יש להגיש בקשה בצירוף תצהיר לאימות העובדות שבבסיסה, ולתמוך אותה גם בתצהיר של איש מקצוע המטפל בהליכי תכנון או רישוי, שאם לא כן, על פי הוראות תקנה 6, בית המשפט לא ידון בה כלל.
לגופה של הבקשה טענה המשיבה כי על פי ההלכה הפסוקה, ניתן להאריך מועד לביצוע צו רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם ההיתר נמצא "בהישג יד מידי". בתגובה נטען כי המקרקעין מצויים באזור חקלאי, עליו חלה תכנית מתאר מחוזית בלבד וכל בקשה להיתר דורשת תחילה אישור תכנית מתאר מפורטת וקביעת זכויות בניה.
לגישת המשיבה אין בהגשת בקשה לקבלת מידע תכנוני משום הליך תכנוני להכשרת השימוש החורג ועל כן לא ניתן לקבוע את התכנות מתן ההיתר לשימוש חורג, לא כל שכן, לקבוע כי מדובר בהיתר שהוא בהישג יד מידי.
דיון
4.לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה, אני סבורה כי בשלב זה יש צורך לקבל השלמה של התייחסות, מסמכים ונתונים משני הצדדים, בטרם תידון לגופה, ובשל כך, אני רואה להורות בשלב זה על דחייה לתקופה קצרה של מועד כניסתו לתוקף של הצו להפסקת השימוש החורג, עד ליום 01.07.16, מהטעמים שיפורטו להלן.
5.המבקשים טענו בבקשה כי נעזרו באדריכלית לצורך פניה למשיבה. כדי לבחון את היתכנות קבלת ההיתר, נדרשים המבקשים לצרף לבקשה תצהיר של האדריכלית או בעל מקצוע אחר. גורם זה יוכל להתייחס להליכי התכנון, למשך הזמן שנדרש לצורך השלמתם, לאפשרות כי יינתן היתר לשימוש המבוצע במקרקעין וכיו"ב נתונים ומידע רלבנטיים לבקשה.
כמו כן, נדרשים המבקשים לצרף תצהיר מטעמם (לא תצהיר ב"כ המבקשים. מצאתי כי טרם מתן התייחסות לטענה כי יש לדחות את הבקשה על הסף בשל הוראות התקנות, יש לאפשר למבקשים להשלים את המסמכים לתמיכה בבקשה ככל שיש באפשרותם לעשות כן וכדי להוכיח את רצינות ההליכים התכנוניים האפשריים.
6.המשיבה הפנתה את בית המשפט להוראות סעיף 6 לתקנות, ואולם על פי אותו סעיף, בית המשפט יכול לדון בבקשה גם אם היא הוגשה שלא בהתאם לתקנות וזאת באם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. המשיבה לא התייחסה לאפשרות שמצבו הרפואי הבלתי צפוי של ב"כ המבקשים עשוי להוות טעם מיוחד.
אני סבורה שדי בהצהרתו של ב"כ המבקשים ובתיעוד שצירף, לצורך תמיכה בטענות המתייחסות למצבו הרפואי. נראה כי המשיבה לא נתנה דעתה למצבו הרפואי החריג של ב"כ המבקשים, שעשוי היה לגרום לעיכוב בנקיטת ההליכים המשפטיים ו/או תכנוניים הנדרשים לצורך הסדרת השימוש בחלקה.
המשיבה מצאה שלא להתייחס כלל לכל הטענות הנוגעות לחלוקת המקרקעין בין מרחבי תכנון של שתי רשויות שונות, חרף הטענות המפורטות בעניין זה, והמסמכים שצורפו לבקשה, בעיקר מכתבי מהנדסת המשיבה שצורפו כנספח ה' ונספח ט' לבקשה. לטעמי, לא ניתן לקיים דיון ענייני בבקשה ולשקול אותה לגופה בלא לקבל התייחסות והבהרה לטענה כי החלקה פוצלה בין שני מרחבי תכנון שונים.
סוף דבר, נדרשים הצדדים להשלים ולהגיש לבית המשפט מסמכים כדלקמן: