תו"ב 10922-01-15 ועדה מקומית לתכנון חדרה נ' עטון

רקע

בתאריך 16.12.14 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של בניה ללא היתר לפי סעיפים 145 ו- 204 (א) ו- (ב) וסעיף 208 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

הנאשם מואשם בכך שבחודש דצמבר 2013 או בסמוך לכך, בגוש 10572 חלקות 276, 278 ו- 284, ברח' שבטי ישראל 25-29 שבגבעת אולגה בחדרה, הוא בנה מבלי שהיה בידו היתר כדין לעשות כן, תוספת למחסן קיים מלוחות צמנט-בורד בשטח של כ- 15 מ"ר (להלן: "התוספת") וסככה מקונסטרוקציית עץ בשטח של כ- 15 מ"ר בצמוד לתוספת (להלן: "הסככה"). על פי עובדות כתב האישום, נבנתה התוספת בחלקה על חלקה 284 המוגדרת כשצ"פ ושבילים וחלקה מגורים מיוחד עפ"י תב"ע חד/763.

בישיבת ההקראה הראשונה אליה הופיע ללא ייצוג משפטי, אמר הנאשם: "נכון שבניתי אבל לא כמו שכתוב בכתב האישום", הסביר כי מדובר בבית סבתו ובמבנה המשמש כמחסנים וטען כי "פירק אזבסט וסגר עם צמנט" וכי "לא בנה על שבילים וגם לא 15 מ' אלא הוסיף 2.5 מ' בסוף המבנה". לאחר שב"כ המאשימה הציגה בפני את תצלומי המבנה, התוספת והסככה (ת/1) ולנוכח התרשמותי כי הנאשם יתקשה בניהול הגנתו בעצמו, הוריתי כי ימונה לו סניגור ציבורי.

בדיון הבא (23.6.15) אליו הופיע הנאשם כשהוא מיוצג ע"י עוה"ד א' דובין מטעם הסניגוריה הציבורית, הודיע האחרון כי הנאשם הרס את הסככה, ובדיון שלאחריו (13.10.15) הצהיר על כוונתו לעתור לזיכוי הנאשם מביצוע העבירה המיוחסת לו, על בסיס תיקון מס' 66 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), המעניק לו את הזכות לקבל הודעה בדבר האפשרות ל"הסדר מותנה" ללא משפט – זכות שלטענתו לא הוענקה לו על ידי המאשימה במקרה זה.

טענות דומות הועלו בפני על ידי עוה"ד גם בתו"ב 109911-01-15 הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה נ' תורג'מן; תו"ב 45057-04-14 הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה נ' גלילוב; תו"ב 4083-05-14 הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה נ' כולאני ותו"ב 58116-12-13 הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה נ' שלמה יעקב, ולכן תחול החלטתי בתיק זה גם על התיקים הללו, בשינויים המחוייבים

(להלן: "התיקים הנוספים").

טענות הנאשם

ואלה הן טענות ב"כ הנאשם, כפי שפורטו בסיכומיו בכתב:

• הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3042 קובעות כי תיקון מס' 66 לחסד"פ מאפשר להעמיד בידי התביעה כלי אכיפה מידתי שיאפשר הלימה טובה יותר בין חומרת העבירה ונסיבותיה לבין התגובה החברתית הננקטת כלפי העבריין בדרך של הגשת כתב אישום. תכלית התיקון היא להימנע מהכתמת נאשמים בכתם פלילי, הפחת העומס מהתביעה ומבתי המשפט והפניית המשאבים לתיקים חמורים יותר.

  על אף שסעיף 67(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, הקובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה בתיקים בהם מוגשים כתבי אישום על ידי תובעים המנויים בתוספת הרביעית לחוק (ובהם גם תובעים לפי חוק התכנון והבניה ועבירות לפי סעיף 204 לחוק זה) נכנס לתוקף עוד ביום 2.5.13, נמנעת המאשימה מלהפעיל את שיקול דעתה בנושא זה ומעמידה לדין כל נאשם בעבירות לפי חוק התכנון והבניה, למרות קיומו של ההליך החוקי האחר הנ"ל ועל אף שההליך הפלילי הינו הליך שיורי שההצדקה לנקוט בו מתקיימת רק במקרים בהם לא קיים אמצעי אחר להגשמת אותה מטרה (ר' בג"צ 88/10 שוורץ נ' היועהמ"ש).