תו"ב 10069-06 מדינת ישראל נ' וקנין
|
תו"ב בית משפט השלום קריית גת |
10069-06
16.12.2014 |
|
בפני השופט: נעם חת מקוב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש:: שמעון וקנין דוד מססה ואח' עו"ד דוד מססה ואח' |
המשיבה:: מדינת ישראל – הועדה המקומית לתכנון ובניה קמ"א עידית יפת-לוי מעיריית קרית מלאכימדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראלו יגאל מינדל עו"ד עידית יפת-לוי מעיריית קרית מלאכי מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל ו יגאל מינדל |
| החלטה | |
|
בפניי בקשה לדחיית מועד כניסת צו הריסה לתוקף.
הנאשם הורשע ביום 08.01.08 על פי הודאתו בביצוע עבירה לפי סעיפים 145(א), 204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בכך שבמועד בלתי ידוע הקים תוספות בנייה ברח' הבשור 24 בקרית מלאכי, מבלי שניתן לו ההיתר הדרוש לכך. במסגרת גזר הדין שניתן באותו מועד, נקבע בין היתר כי על הנאשם להרוס את המבנה נשוא כתב האישום. כדי לאפשר לנאשם להשלים את ההליכים לקבלת ההיתר נקבע כי צו ההריסה ייכנס לתוקף ביום 07.01.11. ביום 04.01.11 הוארך המועד לכניסת הצו לתוקף עד ליום 07.01.14. ביום 25.02.14 הוארך המועד לביצוע הצו פעם נוספת וזאת עד ליום 31.12.14.
עתה מונחת בפניי בקשה נוספת להארכת מועד כניסת צו ההריסה לתוקף ב- 24 חודשים נוספים, וזאת עד לאחר קבלת פסק דין בתיק 23543-02-13, בו הוגשה תביעה לפסק דין הצהרתי כנגד המשיבה, לפיו המבקש הוא בעל זכויות החזקה במקרקעין, או לחלופין כי הוא רשאי לרכוש את המקרקעין ללא מכרז. דיון בעניין קבוע ליום 18.01.15. בין הצדדים מתנהל תיק נוסף בתיק מס' 2895/09 בו הוגשה תביעה לפינוי וסילוק יד מהמקרקעין כנגד המבקש ואחרים על ידי המשיבה.
המבקש טען, כי אם ייכנס צו ההריסה לתוקף בטרם ניצל את כל הזכויות המשפטיות העומדות בפניו, יוותר בפני מצב בלתי הפיך. נטען כי אם לא תינתן למבקש ארכה לכניסה לתוקף של צו ההריסה, יהיה למבקש קושי לרכוש או לקבל את הקרקע בחזרה, ולהשיב את המצב לקדמותו, שכן ייתכן שהמשיבה תעביר את הזכויות במקרקעין לצד שלישי. נטען כי חלק מהשטח נשוא צו ההריסה נבנה כדין, וחלק אחר נבנה בתום לב, לגביו מצויים הצדדים בהליכים להסדרת החכירה, ולאחריה תתאפשר קבלת היתר בניה. הבית בנוי כמקשה אחת ולא ניתן להרוס רק חלק ממנו. המבקש גר בנכס עם בני משפחתו.
המשיבה בתגובתה התנגדה לבקשה. נטען כי מדובר בעבירה של בניה ללא היתר, ושאלת הבעלות בקרקע אינה רלוונטית לעניין ביצוע צו הריסה של מבנה ללא היתר. לפנים משורת הדין ניתנה למבקש ארכה על מנת להסדיר את הזכויות בקרקע, אולם בדיון שהתקיים ביום 25.02.14, התברר למשיבה כי רק בחודש פברואר 2013 החל המבקש בתביעה משפטית להסדרת זכויותיו בקרקע, היינו חמש שנים תמימות לאחר מתן צו ההריסה השיפוטי. למבקש לא אצה הדרך להסדיר את סוגיית הזכויות במקרקעין נשוא צו ההריסה. יש להתחשב בעמדת רשות מקרקעי ישראל, בעל הקרקע, המתנגד למתן הארכה המבוקשת.
רשות מקרקעי ישראל, בעל הקרקע, הגישה אף היא תגובה לבקשה. נטען כי למבקש אין זכות קניין או זכות כלשהי במקרקעין. בנוסף להרשעתו ולצו ההריסה, תלויה ועומדת כנגדו תביעת פינוי משנת 2009. רק בשנת 2013, בחלוף ארבע שנים מהגשת תביעת הפינוי, הוגשה תביעתו כי יינתן לו לרכוש את המקרקעין. הגשת התביעה האחרונה נועדה להקשות על ביצוע גזר הדין בתיק זה ועל פינוי המבקש בתיק הפינוי. נטען כי לא תלויה כיום כל בקשה בפני רשויות התכנון והבניה, שעשויה להכשיר את הבניה הלא חוקית המצויה בשטח. אין אופק תכנוני למתן היתר למבנה נשוא צו ההריסה, ולא מתנהלת בין הנאשם לבין רשות מקרקעי ישראל כל הדברות בעניין זה.
ההכרעה
המדיניות שהותוותה על ידי בית המשפט העליון, היא שצווים להריסת מבנים, יש לבצע במועד. על בתי המשפט להאריך מועד ביצוע צו הריסה, רק כאשר היתר הבניה מצוי ממש בהישג יד. הלכה היא כי צו הריסה מיועד לשמש מענה מידי לבניה בלתי חוקית ומכאן החשיבות הרבה המיוחסת לביצועו במועד (רע"פ 974/07 אלשמאלי נ' מדינת ישראל, (2007) ; רע"פ 3774/04 אל סאנע יוסף ואח' נ' מדינת ישראל, (2004)).
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|