תבל נ' דפוס פלוס-קגן ראובן

החלטה

1.בקשה שהוגשה מטעם המערער להתיר לו להגיש ראיה נוספת בערעור.

2.בתביעה שהגיש המשיב לבית משפט השלום, נדונה שאלת ערבותו של המערער לחובות שאביו היה חייב למשיב. "כתב הערבות" עליו סמך המשיב את תביעתו היה למעשה תצלום של "תעודת משלוח" עליה חתם המערער, ובה נרשמה הערה, כי הוא מאשר קבלת הסחורה המפורטת בתעודת המשלוח, "וערב באופן אישי לתשלום עבורה".

3.בין תצהירי העדות הראשית שהוגשו לבית המשפט קמא מטעם המשיב, הוגש תצהיר עדותו של מר אמון רמזי צדיק, בו לכאורה הציג עצמו כמי שהקים ומומחה לתוכנת הנהלת החשבונות "בינת דוס", באמצעותה הופקה "תעודת המשלוח". בתצהירו הסביר לכאורה מר צדיק, שכאשר הותקנה התוכנה בעסקו של המשיב, נעשתה בה התאמה לפי דרישת המשיב, וזאת על מנת שבעת הנפקת תעודות משלוח, ניתן יהיה להדפיס בתעודת המשלוח הערה בדבר ערבותו האישית של מקבל הסחורה לתשלום המלא עבורה.

אציין כי תעודת המשלוח המקורית לא הוגשה לבית המשפט, שכן המשיב טען שאבדה לו. ואולם, על סמך העדויות ששמע, ובין היתר על סמך עדותו של עורך הדין שטיפל בענייניו של המשיב וראה את התעודה המקורית, קיבל בית המשפט קמא את טענת המשיב שהתעודה המקורית אבדה, ובסופו של דבר, בפסק הדין שניתן, הסתפק בית המשפט קמא בהעתק של התעודה, ועל העתק זה בסס את חיובו של המערער.

4.בישיבת בית המשפט, שהתקיימה בתאריך 25.3.2010, הודיע בא כוח המערער, כי הוא מוותר על חקירתו של מר צדיק על תצהירו מבלי שהדבר יתפרש כהודאה כלשהי. לאחר שנרשמו דבריו של בא כוח המערער, נרשם מפי בא כוח המשיב, כי מר צדיק לא יתייצב לחקירה, ועל כן הוא מבקש למשוך את תצהירו. לאחר דברים אלה, החליט בית המשפט , כי מכיוון שמר צדיק לא התייצב לחקירה על תצהירו, לא יחשב תצהירו כחלק מהראיות בתיק.

5.בפסק הדין שניתן בסופו של ההליך, קיבל בית משפט קמא את תביעת המשיב, ועל כך הוגש הערעור בתיק העיקרי.

6.בבקשה שלפני, בה עותר המערער להתיר לו להגיש ראיה נוספת בערעור, טוען המערער, כי לאחר מתן פסק הדין נפגשו הוא ואביו עם מר צדיק, וזה הכחיש כי חתם על תצהיר עדות ראשית או כי הוזמן להעיד בבית המשפט קמא. לטענת המערער, מר צדיק מסר לו ולאביו, בשיחתם, שהוקלטה על ידי המערער, כי לא ניתן להפיק את תעודת המשלוח באופן בו הופקה, ובכך יש כדי למוטט את טענת המשיב בדבר האופן בו הופקה תעודת המשלוח.

בבקשתו עותר אפוא המערער, להתיר לו להגיש את הקלטת בה הוקלטה שיחתו עם מר צדיק וכן תמליל מההקלטה.

7.בא כוח המשיב מתנגד לבקשה. לטענת בא כוח המשיב ניתן היה להוסיף את הערת הערבות באופן ידני וכן לרשום תאריך באופן ידני על תעודת המשלוח, ולעניין זה צרף בא כוח המשיב לתגובתו דף מהוראות ההפעלה של התוכנה. לעניין הטענה כאילו מר צדיק כלל לא חתם על תצהירו, משיב בא כוח המשיב, כי נסע לביתו של מר צדיק ושם החתים אותו על תצהירו, אך מר צדיק לא הוזמן על ידו לדיון משום שהיה זה התיק הראשון בו טיפל כעורך דין, ואם בתחילה סבר שיש חשיבות לעדותו של מר צדיק, הרי שלקראת ישיבת ההוכחות מצא שאין צורך בעדותו, ועל כן לא זימן אותו להיחקר על תצהירו.

8.לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני מחליט לדחות את הבקשה.

ברור הדבר, שלאחר שהוגש תצהיר עדותו הראשית של מר צדיק, ועד למועד ישיבת ההוכחות, המערער או בא כוחו לא יכולים היו ליצור קשר עם מר צדיק, שהרי זה צפוי היה להופיע בדיון כעד מטעם המשיב. ואולם, המערער ובא כוחו לא היו פטורים מלבחון את נכונות ההצהרות שבתצהירו של מר צדיק ולעמוד על הצורך בחקירתו, כדי להוכיח את טענותיהם בדבר חוסר היכולת להפיק את כתב הערבות באופן בו הופק על ידי אשת המשיב.

במהלך הדיון, היה זה דווקא בא כוח המערער שהודיע כי הוא מוותר על חקירת מר צדיק, ורק לאחר מתן פסק הדין נזכר המערער לבדוק עם מר צדיק את אופן הפקת תעודת המשלוח באמצעות תוכנת המחשב "בינת דוס".

כיוון שמר צדיק אינו דמות חדשה בנוף המשפט, שהרי תצהיר עדותו הוגש לבית המשפט קמא, והצדדים יכולים היו לעמוד על חקירתו, כי אז היה עליהם למצות את חקירותיו של מר צדיק בבית המשפט קמא. גם אם בא כוח המשיב משך את תצהירו של מר צדיק, עדיין יכול היה המערער לעמוד על רצונו לחקור את מר צדיק, ולו כעד מטעם המערער, ולבקש מבית המשפט קמא לזמן את מר צדיק כעד מטעמו.

9.שיחתם של המערער ומר צדיק התקיימה אמנם לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט קמא, ואולם, שיחה זו אינה הדבר העיקרי. הדבר העיקרי הוא עדותו של מר צדיק בנוגע לאופן הפעלת התוכנה והפקת תעודות משלוח באמצעותה, ועדות זאת ניתן היה להשמיע לפני בית המשפט קמא עוד בעת שההליכים התנהלו בפניו.

10.הכלל הוא, שרק במקרים מיוחדים ויוצאים מן הכלל ניתן יהיה להגיש ראיות נוספות בערעור, ובעיקר מדובר בראיות שלא ניתן היה להשיגן או להגישן בעת שמיעת המשפט בפני הערכאה הדיונית. אין זה המקרה שלפני, ולפיכך הנני מחליט לדחות את הבקשה.

11.המערער רמז בבקשתו לכך שתצהירו של מר צדיק זויף או פוברק על ידי בא כוח המשיב. בא כוח המשיב נתן לכך תשובה מפורטת בתגובתו. קשה לי לקבל שעורך דין יזייף תצהיר של אדם ויגיש אותו לבית המשפט כ"טריק" במשפט (כלשונו של המערער בסעיף 12 לבקשתו).

עם זאת, אם המערער עדיין אינו מסתפק בתשובתו של בא כוח המשיב לעניין זה בתגובתו, כי אז עליו להפנות תלונתו בעניין זה לגורמי החקירה המוסמכים על פי הוראת כל דין.

12.מכל מקום, ועל יסוד האמור לעיל, הנני מחליט לדחות את הבקשה.

הוצאות הבקשה תהיינה חלק מהוצאות ההליך העיקרי.