תביעת רשלנות רפואית כנגד המדינה, בעקבות טיפול בושט שנכשל וגרר בעיות רפואיות נוספות

התובע המקורי בהליך זה היה שלמה מאירי ז"ל )להלן המנוח(. התביעה התייחסה לטענות
המנוח על טיפול רפואי רשלני שניתן לו עת אושפז ב7.3.96- ובתקופה שלאחריה בבית
החולים תל-השומר, שהוא בית-חולים של המדינה. בשל רשלנות זו נתבעה המדינה לשלם למנוח
פיצויים על הנזקים שנגרמו לו.

ב15.3.98- נפטר המנוח, ובהסכמה הוחלף התובע ביורשיו, שהם עתה התובעים בהליך זה.
בישיבת קדם המשפט מיום 28.2.99 הוריתי על פיצול המשפט באופן שבתחילה יידון נושא
החבות. הצדדים הביאו ראיותיהם בנושא זה, ובשלב שלאחר הבאת ראיותיהם מיניתי מומחה
מטעם בית המשפט )פרופ' וייסברג( שנתן חוות דעת וגם נחקר על חוות דעתו. לאחר כל אלו
הגישו הצדדים את סיכומיהם והגיעה שעת מתן ההחלטה בנושא החבות.

על עיקרי העובדות אין חולק. התובע, יליד 1922, חש במהלך ארוחת צהריים אותה אכל
ב7.3.96- שבגרונו נתקעה עצם של דג. משתחושת העצם התקועה לא פגה, פנה למד"א, שהפנה
אותו לבית החולים תל-השומר )להלן בית החולים(. בחדר המיון של בית החולים נעשתה לו
בדיקה קלינית שלא העלתה ממצא כלשהו, ולאחריה בדיקת רנטגן בריום של הושט. לפי רישומי
בית החולים )נ1/(, בדיקה זו העלתה חשד לעצם שנתקעה בושט )ראה גם עדות פרופ' אייל,
המומחה מטעם התובעים, עמ' 6 למטה, וכן עדות ד"ר הראל עמ' 28(. הפענוח הרנטגני של
הצילום לא נשתמר בין מסמכי בית החולים, ואולם הצילום עצמו קיים, ופרופ' אייל מאשר