תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בת"ד בעבודה. מחלוקת באשר לעילת התביעה ומכוח איזה חוק יש לתבוע

1. התובע, יליד 1946, עסק בהפעלת כלים לענייני כבישים ותיעול, נפגע ביום 9/9/93,
במסגרת עבודתו אצל הנתבעת מס' 2 )להלן: יאטר(. התביעה היא לפיצוי בגין נזקי גוף.

התובע ששימש מנהל עבודה של עבודות תיעול ברמת- שי, נפגע על ידי מחפר )למרות שבכתב
התביעה המקורי ובכתב התביעה המתוקן, נכתב רכב מסוג טרקטור, אין חולק שמדובר במחפר,
להלן: המחפר(, שמפעילו והנהג בו בעת הפגיעה היה נתבע מס' 1 )להלן:חוג'ירת(. בעת
ביצוע פעולת חפירה באתר, נסע חוג'יראת אחורה ופגע בתובע )ראה גם הודעתו של חוג'יראת
במשטרה - נ19/( )להלן: התאונה(.

הנתבעת מס' 3 )להלן: כלל(, על פי כתב התביעה המתוקן, היא המבטחת בביטוח חובה של
המחפר שמספרו 319-335. נתבעת מס' 4 )להלן: קרנית( צורפה לתביעה למקרה וחבותה של
כלל, על פי תעודת הביטוח לא תהיה בתוקף, ואילו הנתבעת מס' 5 )להלן: איילון( צורפה,
כמי שביטחה את יאטר ועובדיה בביטוח אחריות מעבידים.