תביעת משמורת בין הורים הגרים באזורים שונים בארץ

בפני תביעת משמורת.

התובע והנתבעת נישאו זל"ז ביום 3.3.98, ונולדו להם שני ילדים: א., ילידת 14.9.00, ור., יליד 5.10.03. בעת נישואיהם התגוררו בני הזוג וילדיהם בחולון.

השניים התגרשו בשנת 2007. עובר לגירושין חתמו על הסכם בו נקבע שמשמורת הקטינים תהיה אצל אמם , נקבעו הסדרי ראייה ולינה אצל התובע (פעמיים בשבוע, בימי שני ורביעי ובכל סוף שבוע שני). עוד נקבע כי לתובע שמורה הזכות בעתיד לדרוש את שינוי המשמורת. הסכם זה אושר בבית הדין הרבני בת"א.

בשנת 2008 נישאה הנתבעת בשנית ועברה להתגורר בקריית שמונה, עיר הולדתה, בסמוך למשפחת המוצא שלה. בעלה הנוכחי של הנתבעת דתי, והשניים מנהלים אורח חיים דתי (יש לציין שהצדדים ניהלו אורח חיים חילוני ) . מנישואי השניים נולדו לצדדים שני הקטינים נשוא התביעה (להלן: "הקטינים" ).

הנתבעת ובעלה השני מתגוררים כיום בקריית שמונה.

התובע נותר להתגורר בדירת בני הזוג בחולון.

ביום 9.6.09 הגיש התובע תביעת משמורת בה עתר להעברת משמורת הקטינים אליו.

מונתה פק"ס ל צורך הגשת תסקיר . בשל חשש התובע מכך שאחות הנתבעת עובדת כפק"ס בשירותי הרווחה בקריית שמונה, קבעתי שפקה"ס הארצית היא זו שתקבע איזו רשות תטפל בהכנת התסקיר. נקבע שתהייה זו המחלקה לשירותים חברתיים שבמועצה האזורית גליל עליון.

בתסקיר מיום 28.8.10 המליצה פקה"ס מהמועצה האזורית גליל עליון, הגב' טרוס אקרמן, על הותרת המשמורת בידי הנתבעת וכן כי לא תשונה מתכונת הסדרי הראייה. גם בתסקיריה המשלימים של פקה"ס הגב' אקרמן, מיום 12.12.10 ומיום 30.10.11, נכללה המלצה דומה תוך השארת הסדרי הראייה על כנם. כמו כן התקבל דו"ח העו"ס איתן אשל לאחר ביקור בית שערך בבית התובע בחולון גם הוא המליץ שלא להורות על שינוי המשמורת.

בנוסף התקבל תסקיר מאת עו"ס לחוק הנוער טיפול והשגחה מהמועצה האזורית גליל עליון, הגב' רקפת חורש יהושע, שהתייחסה לטענות אלימות הנתבעת ובן זוגה כלפי הקטינים כפי שהעלה התובע בטיעוניו.

מסקנות וממצאי התסקירים יפורטו בהמשך בהרחבה.

טענות התובע:

1.          הוא ממשיך להתגורר בדירה בה גדלו הקטינים ועובד בעבודה מסודרת עד השעה 16:30.

2.          בשל מעבר האם לקריית שמונה הוא רואה את הקטינים בימי ו', בכל סוף שבוע שני מיום ה ' עד מוצאי שבת ובמחצית חופשות וחגים.

3.          הוא האחראי הבלעדי לבריאות הקטינים. כשהבן חלה בדלקת ריאות הוא ישב לידו בבית חולים וסייע לו בהשלמת חומר הלימוד. הנתבעת איננה דואגת לבריאות הילדים ושולחת אותם אליו חולים, ללא טיפול.

4.          הקטינים חווים ומתלוננים על אלימות פיזית ורגשית מצד הנתבעת ובעלה החדש, והתובע חש בהזנחה הקשה מצד הנתבעת בטיפול בילדים. התובע עשה כל שביכולתו לעצירת ההזנחה, לרבות פנייה לרשויות הרווחה בקריית שמונה והגשת תלונות למשטרת ישראל, אך נתקל באטימות ובזלזול מצידם.

5.          עקב טיפולו בעניין מיתנו הנתבעת ובעלה את התנהגותם האלימה כלפי הקטינים. האלימות הפיזית כלפי הקטינים פסקה, ומצבם הרגשי של הקטינים ותפקודם השתפרו אולם הקטינים עודם חווים מצד הנתבעת ובעלה אלימות מילולית. מופעלים כלפיהם עונשים כבדים (הכנסת סחוג לפיהם, צביטות, נעילה במקלחת בחושך ועוד).

6.          לבעלה של הנתבעת עבר פלילי בגין אלימות במשפחה ואבי הבעל אף ריצה עונש מאסר בפועל בגין אונס שתי בנותיו.

7.          העו"ס איתן אשל, ציין בחוות דעתו כי ישנו ספק גדול באשר ליכולותיה של הנתבעת לזהות את צרכיהם הרגשיים של הקטינים ולתת להם מענה ראוי. נמתחה ביקורת על הנתבעת על כך שהעבירה את הקטינים לקריית שמונה רחוק ממקום מגוריהם ולבית ספר דתי מבלי לידע אותו.