תביעת לשון הרע נ' עיתון שפירסם את תמונת המשיב ליד סיפור רצח וקשר ביניהם

השופט גדעון גינת:

1. העיתון המערער פרסם את תמונתו של המשיב/ התובע בתאריך 8.10.97 ליד כתבה המדווחת
על רצח אישה על ידי בעלה יומיים קודם לכן. המשיב לא היה הרוצח ולכן ברור שתמונתו
פורסמה בטעות. גם במקום תמונת הנרצחת פורסמה תמונה אחרת. השמות של המעורבים,
שצויינו בכתבה, היו השמות הנכונים. כשנתיים לאחר הארוע, ביום 26.5.97, הגיש המשיב
תביעה בעילה של לשון הרע נגד העיתון/המפרסם.

2. הטענה העיקרית שהעלה הצלם שהביא את התמונה לעיתון, היתה שהתמונות נמסרו לו על
ידי המשטרה. לבד מדברים אלה, שנאמרו על ידי הצלם בעל פה, לא הובאה בבית משפט השלום
כל ראיה לגבי הדרך שבה הגיעה התמונה השגויה לפרסום. מובן מאליו, שהעובדות
הרלוונטיות לענין היו בידיעת העיתון ואם אלה לא הובאו בשלמותן, מן הראוי לשקול זאת
חובת המפרסם. עיתון אחר פרסם את התמונה הנכונה, הגם שצלמו של אותו עיתון קיבל את
אותו מידע מאנשי המשטרה. בנסיבות אלה, ברור, שאין יסוד מצידנו להתערב בקביעתה של
השופטת המלומדת, שהעיתון הנתבע לא פעל בצורה מקצועית נאותה קודם לפרסום, ראו סעיף
7.3 לפסק דינה.