תביעת כתובה - תיק 849079-2 - ביה'ד חיפה

בפנינו תביעת אשה לכתובתה.

למעשה, מבקשת התובעת לזכות באמצעות תביעה זו בדירת הצדדים כדי שלא יבוצע בה פירוק שיתוף, כמוצהר בהודעתה של ב"כ התובעת מיום 26.6.12.

הצדדים התגרשו בתאריך 13.7.11.

פירוט טענות הצדדים אף בשאלת הכתובה מובא בהחלטת בית הדין מיום 13.7.11 וכן בהחלטה מיום 30.4.12, החלטות שיפורטו להלן.

הבעל לשעבר-הנתבע מאשים את התובעת בקיום יחסים אישיים עם אדם זר, גרוש בשם [אלמוני], עוד טרם התגרשו הצדדים. התובעת מכחישה. לצורך בירור עובדה זו התקיימו כמה דיונים, מלבד דו"ח חוקר שהומצא ע"י הנתבע, ויתואר תוכנם להלן.

נחל בפירוט העובדות מסופו של התהליך.

לדיון האחרון זומן העד [א' ש'] (18.5), שהוא בנו של העד שהופיע לדיון הקודם, הנטען מר [ר' ש' - להלן: אלמוני].

העד נחקר בתחילה ע"י בית הדין.

ואלו הצהרות העד במהלך חקירתו: לא יודע בדיוק למה הוזמנתי לפה. אני בן 18.5. אני מכיר את התובעת-[פלונית]. היא היתה לקוחה קבועה של אבא שלי בעסק הפרטי שלו. אני עבדתי בעסק, והתברר לי שהיא מורה לתנ"ך, ובקשתי ממנה שהיא תלמד אותי תנ"ך. קבענו ימים, היא לא רצתה ללמד אצלה בבית כי יש לה ילדים קטנים, והחלטנו ללמוד אצלי בבית. אבא הסכים. היא באה אלינו 4-5 פעמים ללמד, ולאחר מכן באה לבשל עבור סבא שלי. כן היא קפלה כביסות. היא הבחינה בקושי שלנו, ואז אבא ביקש ממנה עזרה. לא יודע אם היא קבלה משכורת על כך. היא למדה אתי בשעות לילה, התאים לשנינו ללמוד בשעות הלילה, בשעות 9.30 או עשר, לא זוכר כמה זמן כל שיעור נמשך, אחרי השיעור היינו מדברים. לאחר מכן היא היתה עוזרת לאבא, לא זוכר מתי היא עזבה את הבית. לפני חודש דברתי עם [פלונית], אך רק "מה נשמע".

ב"כ הבעל לשעבר חוקר את העד, ואלו תשובותיו של העד: לא דברתי עם האשה מחוץ לאולם הדיונים משום שהייתי עסוק. אף אחד מחבריי לא למד שיעורים פרטיים אצל התובעת, ולא מכיר מישהו אחר שלמד אצלה. לא יודע אם אבא שלי שילם לתובעת על השיעורים. למדתי תנ"ך עד 1.30 בלילה. לא מכיר את עניניו האישיים של אבי. בין אבי ל[פלונית] יש קשר של כבוד הדדי. לא זוכר היכן ישבנו ללמוד בבית, יש בבית 5 חדרים. לפעמים אבא שלי אסף את [פלונית] ולפעמים היא היתה באה לבד. לא היתה באה בימי ששי בערב. אולי הגיעה לעזור לאבא שלי, אך בימי ששי לא למדתי תנ"ך, בימי ששי לא הייתי לומד בבית ספר, אז היינו לומדים את השיעורים בימי חמישי. הטיפול בסבא המשיך לאחר לימודי התנ"ך, היום סבא גר אצל דוד שלי, אבא מטפל בו. לא זוכר מתי [פלונית] היתה אצלנו בבית פעם אחרונה. אבא היה קובע את השיעורים. מכיר את הילדים של [פלונית]. לא זוכר כמה ילדים יש ל[פלונית]. הלכנו לים בשבת, אני ואבא, [פלונית] לא הצטרפה. היו מקרים ש[פלונית] נסעה ברכב ואני הייתי ברכב. לא היו שיחות של אבא עם [פלונית] לבד לאחר השיעור. לא ראיתי את אבא במצב אינטימי עם [פלונית].

ב"כ התובעת מצהירה כי אין לה שאלות לעד.

ב"כ הנתבע מוסיף: יש לצרף מפה של העסק והבית. העסק קרוב לבית של הנטען, אז צריך להסביר מה פשר הנסיעות המשותפות של התובעת ומר [אלמוני]. הבית שלו הוא מעבר לכביש של העסק, זה רחוב סמוך.

התובעת מאשרת את הקרבה של העסק לביתו של מר [אלמוני], אלא שטוענת שזה לא ממש מעבר לכביש.

התובעת מגיבה: בסוף היום הייתי מחכה עד שיסגור את העסק ואז הוא היה מחזיר את הרכב לחנייה. לפעמים היה בא לקחת אותי מהמושבה.

ב"כ התובעת מוסיפה: לא היה לזוג זה ממה לחיות, מהכספים שהרוויחה היא החזיקה את הבית.

התובעת מוסיפה: עבדתי גם אצל אדם בשם [י' מ'], הייתי מטפלת לו ברגליים. הייתי אצלו פעמיים בשבוע, במשך חודשיים.

בית הדין מברר עם התובעת מדוע אינה חוששת מלספר על מר [י' מ'], למרות שלטענתה בדיון הקודם הסתירה את העובדה שהיתה אצל [אלמוני] כי חששה מזה שהיא עובדת בעסק לא מדווח.

התובעת מגיבה: חשבתי שהבעל לא יודע שעבדתי אצל [אלמוני], לכן הסתרתי, אך על [י' מ'] הבעל ידע, ואכן קבלתי טלפון ממס הכנסה.

ב"כ התובעת מגיבה: האשה ספרה על מר [י' מ'] לאחר שכבר התפתחו הדיונים.