תביעת אח להצהיר כי הוא בעלי דירה אף שלזכות אחיו וגיסתו הערת אזהרה ועוד

בפני תביעה להצהיר, כי התובע הינו הבעלים של הדירה הנמצאת בקומה א' של הבניין הידוע כבניין פנורמה א' בחלקה *** גוש *** ב- *** ( להלן: "הדירה" ), אף שלטובת נתבעים 1 ו-2 בלבד רשומה הערת אזהרה בדבר זכויותיהם בדירה, וכן ולחייב את הנתבעים לסלק את המשכנתא הרובצת על הדירה.

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

1.         התובע - ר.ג'.  ( להלן: "התובע" או "ר'" ) והנתבעים 1,4,5,6 ו-7 הינם אחים, בניו של המנוח ע.ג'., שהלך לעולמו ביום 12/9/93 ( להלן: "המנוח" ). נתבעת 8 הינה אלמנתו של המנוח, ואמם של התובע והנתבעים הנ"ל.

נתבעת 2 הינה אשתו של הנתבע 1.

נתבעת 3 הינה חברת *** שהוקמה בשנת 1992, וכיום בבעלותם של הנתבעים 1 ו-4 ( להלן: "החברה" ). 

נתבעת 9 היא חברה משכנת ( כך בהתאם לאמור בכתב התביעה ) וצורפה באופן פורמאלי, כנתבעת. 

2.         ביום  17/10/89 נחתם הסכם מכר בין חברת *** בע"מ ( להלן: "חברת ***" או "המוכרת" ), מצד אחד, לבין הנתבע 1 - ר.ג'.  ( להלן: "נתבע 1" או "ר'"  ) ואשתו א.ג' - נתבעת 2 ( להלן: "נתבעת 2" ), מצד שני. ( צורף כנספח ה' לכתב ההגנה של נתבעים 1-4 )

עפ"י ההסכם, מכרה חברת *** לנתבעים 1 ו-2 את זכויותיה בדירה, שהיתה אז בהליך בניה, זאת בתמורה לסך של 156,000 ש"ח.

לטובת הנתבעים 1 ו-2 נרשמה, ביום 20/9/92, הערת אזהרה בפנקס רישום המקרקעין.

אין חולק, כי התובע ולא הנתבעים 1 ו-2 מתגורר בדירה עם בני משפחתו, לפחות משנת 1993.

3.         בחודש 9/93 ( ולפני מועד פטירת אביהם המנוח ), נחתם הסכם בין התובע ו- ר' והעוסק בדירה ( להלן: "הסכם הויתור" ).

בהסכם  צוין ( בתרגום מערבית ), כי בבעלות ר' דירה כמתואר בהסכם ( אין חולק שהכוונה היא לדירה נשוא התביעה ) בה מתגורר התובע, וכי הזכויות בדירה רשומות על שם ר' אך באופן פורמאלי, כאשר בפועל הדירה היא של התובע. לפי ההסכם, ר' מעוניין לוותר על הדירה ו/או מעוניין לתת את כל זכויותיו "החוקיות ו/או הנוטריוניות" בה לתובע.

לפי ס' 2 להסכם, ר' הסכים למכור את הדירה לתובע, ללא תמורה, והתובע הסכים לקנותה בהתאם לתנאי ההסכם.

בס' 3 להסכם צוין, כי ר' מסר את החזקה בדירה לתובע כדי שינהג בה מנהג בעלים.  לפי ס' 4 להסכם, אין לנתבע זכות לחזור בו מההסכם ומהמתנה, בשום מקרה, וכי הוא מוותר על זכותו זו.

בסעיף 5 להסכם התחייב ר' לפרוע ולשלם לבנק סכום השעבוד הרשום על הדירה במלואו וזאת מרווחי העסק המשותף לו ולאחים שלו, ובמידה ועסק זה ימשיך להתנהל, ולמסור את הדירה לתובע כשהיא נקייה מכל "שעבוד ו/או עיקול ו/או חוב". עוד נקבע בסעיף זה, כי במידה והאחים לא יסכימו לעבוד ביחד, כי אז "השעבוד" ייפרע במלואו מנכסי וכספי ע.ג', לפני פירעון ותשלום כל חוב משותף אחר.   

על ההסכם חתמו יתר האחים תוך שהסכימו לכל מה שצוין בו, והצהירו כי כל מה שהתחייב בו אחיהם ר' מחייב אותם ביחד ולחוד. 

4.         הסכם דומה להסכם הויתור הנ"ל נחתם גם בין האחים א' ו-ס' - נתבעים 5 ו-7, בקשר לדירה אחרת בחלקה ***, בה מתגורר א' אך הזכויות בה רשומות ע"ש ס'.

5.         ביום 8/9/93 חתם האב המנוח על צוואה ( צו לקיומה ניתן ביום 22/2/94 ). אין צורך לפרט בהרחבה את האמור בצוואה. בקצירת האומר, המנוח ציווה בגדריה את הציוד והרכבים שהיו לו לאשתו - נתבעת 8, ואילו את זכויותיו בבניין שנמצא בשכונת *** (בן 4 קומות) הוא ציווה לאשתו וילדיו ס', ר' ו- י' שהתגוררו בו, כך שכל אחד מהם קיבל מלוא הזכויות בדירה בה התגורר. באשר לבן ע' - נתבע 6 ציווה, כי יקבל את הדירה בה מתגוררת האם, לאחר מותה.

6.         אין חולק, כי האב המנוח היה בעלים של משאיות וציוד מכני הנדסי, וכי בניו עבדו אצלו. גם אין חולק כי בין המנוח לחברת *** היו יחסים עסקיים.