תביעת אב לחדש את הקשר בינו לבין ילדיו

1.         נדונה בפני תביעת אב לחדש את הקשר בינו לבין ילדיו, לאחר שנים רבות בהן לא ראה אותם.

2.         (א) בפסק דין בתמ"ש 3802/98 מיום כ"ז אב תשס"ב -5.8.02, קבעתי את משמורת הקטינים אצל האם והוספתי:

"אם האב מעוניין בחידוש קשר בינו לבין הילדים, יביא בפני בית המשפט, במסגרת תביעה שיגיש, אישור בדבר טיפול במשך חודשיים לפחות, טיפול על ידי גורם מוסמך בענף הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה, או עבודה סוציאלית קלינית, הכולל טיפול בהפרעת האישיות, והכשרתו לחידוש קשר עם ילדיו".

(ב) הוראה זו מרחיקת לכת היא, אך לא הוגש עליה ערעור, והיא מבוססת על מסקנותיהם של פקידת סעד ושל פסיכולוג קליני, מר אבינועם תדמור, אשר קבע כי האב סובל מהפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית עם פגיעות נרקסיסטיות. כתוצאה מכך רשם המומחה כך:

"אין לי ספק שי' אוהב את ילדיו, מגלה כלפיהם דאגה כנה ואמיתית, רוצה לגדלם, להעניק להם בית חם ואוהב ולהיות אבא מסור וטוב, אולם בשל קשייו  האישיותיים, ותפקודו כהורה לקוי, הוא גורם לפגיעות בהתפתחות העצמי של ילדיו, הפנמת דמות גברית תוקפנית, כפייתית, נוקשה ופוגעת, גרימת כעסים רבים והתפתחות אופי כפייתי".

כמו כן קבע המומחה כי האב יוצר קונפליקט נאמנות חריף אצל ילדיו, וכי אינו מוכן להפסיק במאבקיו

      "אפילו כשמאבקיו אלו פוגעים בילדיו".

(ג)        לכן בין המלצותיו של דר' תדמור, המלצה כי האב יתחיל טיפול והדרכה הורית.

3.         (א) התביעה הנוכחית הוגשה מבלי שצורף אליה כל מסמך המצביע על תחילת טיפול.

(ב) על אף  התנגדותה של האם לעצם קיום ההליך, הזמנתי תסקיר מעדכן וגם חוות דעת של דר' אבי הורוביץ. דר' הורוביץ גם נחקר בפני.

(ג) מתוך תסקירי הסעד הסתבר כי האב לא יהיה מוכן לטיפול בגורמי בריאות הנפש ולאחר שהופנה למכון "שילוב" הוחלט

"כי המקרה של מר ש' אינו מתאים לשירות של מכון "שילוב" יכול להגיש לו".

כך מתסקיר הסעד כ"ב אב תשס"ח - 6.8.07. בכך מסיימים פקידי הסעד, הגב'  רותי בן אברהם ומר בנימין ראובני את התסקיר האמור:

"מאחר ומר ש' אינו מסכים לפנות למסגרות ציבוריות על מנת לקבל טיפול, ולא הסתייע כי יקבל טיפול במסגרות אחרות עליהן המלצנו, קצרה ידינו מלסייע למר ש' בנושא  זה ובשלב זה".

4.         (א) אף על פי כן, ביקשתי הבהרות מפקידי הסעד, והועלתה האפשרות שפקידי הסעד יטפלו בתובע.

(ב) בדיון שהתנהל בפני ביום כ"ג טבת תשס"ח  -8.1.08  הסתבר שאין כזו אפשרות. פקידי הסעד אינם פסיכולוגים או פסיכיאטריים, ואין להם הכשרה כעובדים סוציאליים קלינים. ההכשרה שלהם, והיא הכשרה רצינית ביותר, היא בטיפול משפחתי ובמתן תסקירים לבית המשפט. לכן כאשר בפסק הדין הדגשתי את הצורך של האב לטיפול, ולא הצורך בטיפול משפחתי, מסתבר כי פקידי הסעד, למרות רצונם לעזור, אינם מסוגלים למלא את התפקיד של טיפול, אשר הוטל על האב.

5.         מתוך הדיונים שהתנהלו בפני ומתוך חוות הדעת של דר' הורוביץ, הסתבר שאין שינוי בהפרעת אישיות ממנה סובל התובע. הוא סירב להשלים את הבדיקות הפסיכו דיאגנוסטיות.  מדבר על

"אישיות ריגידית מבחינות שכליות ורגשיות שעלול להיכנס שוב למערבולת של מתח וחרדות ללא פיקוח".

6.         (א) אין מנוס מן המסקנה שהאב אינו ממלא אחר פסק הדין.