תביעות הדדיות בעניין דמי מזונות הקטינות

מבוא:

1.       בפניי תביעות הדדיות בעניין דמי מזונות הקטינות, בנות הצדדים, ילידות השנים 98 ו-03.

2.       בחודש מרץ 2009 הוגשו 4 תביעות חדשות בתיק זה. האב הגיש תביעה להפחתת מזונות ותביעה למתן הוראות בעניין הסדרי הביקור עם הקטינות, והאם הגישה מצדה תביעה להגדלת מזונות ולמתן צו מניעה המורה על קיום הסדרי הראיה בין האב לקטינות במרכז קשר.

3.       סוגיית הסדרי הראיה הסתיימה בהסכמת הצדדים בדיון מיום 21/1/10, וניתן תוקף של החלטה להמלצות פקידת הסעד בתסקיר מיום 29/9/09 כסעד סופי.

4.       לעומת זאת, בעניין מזונות הקטינות לא השכילו הצדדים להגיע להסכמות, ולפיכך נדרשת הכרעת בית המשפט.

תמצית עובדתית:

5.       הצדדים נשאו זל"ז בשנת 98, והתגרשו בבית הדין הרבני ביום 17/1/08. במהלך נישואי הצדדים נולדה הקטינה ל'. הקטינה ד' הינה בתה של התובעת מקשר קודם, והיא אומצה כדין על ידי הנתבע.

6.       הסכם גירושין עליו חתמו הצדדים ביום 11/11/07 אושר על ידי בית הדין הרבני. הסכם זה העמיד בין היתר את דמי מזונות הקטינות על סך 3,000 ש"ח לפי תחשיב של דמי מזונות עבור כל קטינה בסך 1,150 ש"ח, וכן דמי מדור בסך 700 ש"ח. כן נקבעה משמורת הקטינות אצל האם.

7.       בחודש מרץ 2009 כאמור תבע האב הפחתת דמי המזונות, לרבות, הפטרתו מתשלום דמי המדור, בהתבססו על סעיף 8 להסכם הקובע כי: "במידה ויצורף שותף נוסף לדירה בה תתגורר האישה עם הילדים (בין שותף שוכר חדר למגוריו, ובין שותף לחיים של האישה) יקטנו תשלומי מזונות הילדים כאמור, ע"י הפחתת מרכיב השתתפות הבעל במדור (שכר דירה) בתשלומי מזונות".

8.       לטענת האב, הואיל ועובר להגשת תביעתו החל להתגורר בן זוגה של האם בדירת מגורי האם והקטינות, יש לפטרו מתשלום דמי המדור על פי ההסכם. עוד נימק האב תביעתו בפיטוריו מעבודתו, עליהם הודע לו ב - 01-3-09, ושנכנסו לתוקפם ב-31/3/09.

9.       האם לא הכחישה כי היא מנהלת קשר רומנטי עם בן זוג חדש, אולם טענה כי זה  דר בדירתה כאורח הנוטה ללון, ולא על בסיס מגורי קבע. עוד טענה כי דין ההוראה המתלה את תשלום דמי מדור הקטינות בהיעדר מגורים משותפים עם בן זוג, להתבטל, בהיותה נוגדת את תקנת הציבור.

10.     בתביעתה להגדלת מזונות טוענת התובעת כי עלות צרכיהן של הקטינות, לרבות מדורן, הינה בהיקף של בין 2,900 ש"ח לבין 3,606 ש"ח לחודש לכל קטינה, מהם צרכים הכרחיים בעלות של בין 2,928 ש"ח לבין כ-2,200 ש"ח עד 2,900 ש"ח לחודש לכל קטינה (על פי פירוט המופיע בתצהירה). כן ציינה התובעת כי פוטרה מעבודתה ב-2/12/08 וכי כיום הינה נעדרת כל מקור הכנסה, למעט דמי המזונות וקצבת הילדים בסך כ-300 ש"ח לחודש. מנגד לה האב הינו בעל יכולת השתכרות גבוהה בתחום המחשבים, ומתגורר בדירת אמו וסמוך על שולחנה.

11.     בעת עריכת הסכם הגירושין השתכר האב סך 7,600 ש"ח נטו, ולטענתו מאז פוטר עובד הוא במוסך ומשתכר סך 5,000 ש"ח.

12.     הצדדים הגישו תצהירו עדות ראשית ונחקרו בפניי על תצהיריהם.

13.     מחקירת התובעת עלה כי בתקופות בהן עבדה 14 שעות ביום השתכרה כ-7,000 ש"ח, אולם לטענתה כיום היא מוגבלת בהשתלבות במקומות עבודה, עקב היעדר יכולתה לעבוד במשמרות בשעות אחר הצהריים.

טענות החתימה תחת מצוקה או עושק

14.     א.      בפתח הסיכומים הרחיבה התובעת טיעוניה, כי הסכם הגירושין אשר נחתם, נחתם "על בסיס ניצול מצוקה מרושע" וגו' (ראה סעיפים 3, 5, 6 לסיכומי התובעת).

          ב.      אומר מיד כי יש לדחות  טענות אלו, של פגמים לכאוריים בכריתה.

          ג.       ראשית, מנהג עשו להם בעלי דין, בתביעות בנושא שינוי סכום מזונות, לטעון לפגמים בכריתה לצורכי הליך המזונות. מנהג זה הנו נפסד.