תביעה לתשלום תגמולי ביטוח מכוח פוליסה כנגד פריצה

פתח דבר

1.         בפני תביעה על סך של 145,000 ש"ח לתשלום תגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח כנגד פריצה.

2.         במועד הרלבנטי לתביעה היה התובע בעליו של מוסך בחדרה (להלן: "המוסך").

            במועדים הרלבנטיים לתביעה, הייתה הנתבעת 1 המבטחת של המוסך בפוליסה שנועדה לכסות, בין היתר, את הציוד במוסך כנגד פריצה (להלן: "המבטחת") והנתבע 2 היה סוכן ביטוח מורשה של הנתבעת 1 (להלן: "הסוכן").

3.         מוסך התובע היה מבוטח אצל המבטחת החל משנת 1986 ועד שנת 2004, כולל ואין מחלוקת בין הצדדים על תקפותה של הפוליסה בזמנים הרלבנטיים לתביעה.

4.         ביום 24.7.04, מעט לאחר שעת חצות, נפרץ המוסך ונגנב ממנו ציוד רב. שמאי מטעם המבטחת, שביקר במוסך למחרת הפריצה, העריך את הנזק בסך של 104,510 ש"ח (ערך כינון).

5.         דרישת התובע לתשלום הפיצויים נדחתה, לאחר שלטענת המבטחת תנאי המיגון לא מולאו כנדרש: מערכת האזעקה לא הייתה מחוברת בזמן הפריצה למוקד בקרה אזרחי; כלי העבודה לא היו מאוחסנים בארון מתכת מסיבי מעוגן לקיר או לרצפה וחלקי החילוף לרכב לא היו מאוחסנים בחדר פנימי נעול במנעול תלייה 16 מ"מ (להלן: "ההגנות הנדרשות" או "ההגנות הנוספות"). המבטחת טענה עוד, כי חלק מהפריטים הנתבעים כלל לא בוטחו כנגד סיכוני פריצה (ראה מכתב מיום 20.10.04 ששלחה המבטחת לתובע, נספח ו' לתצהירו של התובע).

6.         אי לכך, ביום 31.5.07 הגיש התובע תביעתו דנן לתשלום תגמולי הביטוח מכוח הפוליסה כאמור.

טענות הצדדים בתמצית

7.         לטענת התובע, המוסך היה מבוטח אצל המבטחת החל משנת 1986 ועד ליום 31.3.05 (לאחר אירוע הפריצה). בשנת 2002 דרשה ממנו המבטחת שיתקין מיגון נוסף, אך הוא סרב (למעט לעניין התקנת המגנטים על הדלתות). על אף שהמבטחת ידעה שהוא לא ביצע את ההגנות הנדרשות, אם באמצעות הסוכן ואם באמצעות סוקרים מטעמה, היא לא ביטלה את פוליסת הביטוח ואף המשיכה לחדשה בכל שנה בשנים 2002 עד 2004 והמשיכה לגבות בגינה את פרמיית הביטוח השנתית בסך של כ- 20,000 ש"ח [יצוין כי מפוליסת הביטוח שהגישה המבטחת למועדים הרלבנטיים לתביעה, עולה כי הפרמיה השנתית בגין פוליסת הביטוח למוסך, הכוללת ביטוחים נוספים מעבר לביטוח הפריצה, הייתה בסך של 11,327 ש"ח].

            נוכח האמור, טוען התובע, שיש לראות את המבטחת כמי שויתרה על דרישתה להתקנת המיגון הנוסף והלכה למעשה, על המבטחת לשפותו במלוא סכום התביעה. התובע מוסיף וטוען כי אין לראות בתנאי בדבר מיגון כתנאי מוקדם לתוקפו של הכיסוי הביטוחי וכי יש לבחון את הפרת התניה לאור סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח.

8.         התובע טוען עוד, כי, לגבי רוב הפריטים שנגנבו, אין כל משמעות לדרישות המיגון של המבטחת - חלק מהכלים הינם גדולים או כבדים במיוחד, כך שאין אפשרות לאחסנם בארון, והמבטחת ידעה זאת לאחר שסוקרים מטעמה ביקרו במוסך.

9.         לטענת התובע בשנת 2004, טרם אירעה הפריצה, הוא קיבל הצעה מסוכן של חברת ביטוח הפניקס, מר יעקב (יקי) כהן, בה לא נדרש לבצע את ההגנות הנוספות שדרשה ממנו המבטחת - מוקד אזרחי, עיגון ארגז הכלים לקיר ונעילת חלקי החילוף בחדר. התובע הסביר בעדותו שאף על פי כן בחר לבטח את המוסך אצל המבטחת ולא בחברת הפניקס נוכח העובדה שהסוכן הינו בן אחותו. התובע מוסיף כי, אכן, לאחר הפריצה, הוא ביטח את המוסך בחברת הפניקס, ולא נדרש ממנו המיגון הנוסף שדרשה המבטחת, למעט החיבור למוקד, דרישה שקמה רק לאחר קרות אירוע הפריצה, נשוא התביעה.

10.        התובע עותר בכתב התביעה לתשלום ערך הרכוש שנגנב, כפי שהוערך על ידי השמאי מטעם המבטחת, סה"כ 104,500 ש"ח, בתוספת ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), מיום הגניבה ועד התשלום בפועל, סה"כ עד ליום הגשת התביעה - 34,000 ש"ח. עוד עותר התובע להחזר שכר טרחת השמאי. בהמשך ההליכים הגיש התובע חוות דעת מטעמו, בה הוערך הנזק בסך של 126,864 ש"ח, ועליה הוא נסמך בסיכומיו.

            התובע טוען גם להחזר שוויו של טרקטורון בסך של כ- 39,000 ש"ח שנגנב מהמוסך ודורש בנוסף פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של כ- 21,000 ש"ח.

            התביעה הועמדה לצרכי אגרה על סך של 145,000 ש"ח.

            לחילופין טוען התובע, שהוא זכאי להחזר של מלוא פרמיות הביטוח ששילם למבטחת, משך כל שנות הביטוח בהן היה מבוטח אצלה, בתוספת ריבית והצמדה כדין.

11.        בתצהירו הוסיף התובע, לראשונה, שנגנבו מהמוסך גם תוכנת מחשב תיקי פור בשווי של כ- 4,500 ש"ח, מכשיר המכיל פקס, מכונת צילום וסורק בשווי של כ- 1,200 ש"ח, וכן מגרסת נייר בשווי של 390 ש"ח, שנשברה בעת הפריצה (סעיף 19 לתצהיר התובע). בסיכומיו טוען התובע כי הוא זכאי לפיצוי גם בגין ציוד זה.

12.        מנגד טוענת המבטחת, כי הכיסוי הביטוחי מותנה בעמידה בכל תנאי הביטוח. משלא עמד התובע בתנאי הביטוח ולא ביצע את ההגנות שנדרשו ממנו על פי תנאי הפוליסה - מערכת האזעקה לא חוברה למוקד בקרה אזרחי, כלי העבודה לא אוחסנו בארון מתכת מעוגן לקיר וחלקי החילוף לרכב לא אוחסנו בחדר פנימי נעול במנעול תלייה כנדרש -הרי שלא קם הכיסוי הביטוחי.