תביעה לתשלום קצבת הזיקנה

1. ביום 19.5.99 הגיש התובע תביעה כנגד החלטת הנתבע להפסיק תשלום קצבת הזיקנה
מ12/98-. התובע טוען כי הגיש בקשה לנתבע ע"מ שיוקטן אחוז הנכוי - ולא נענה.

התובע טוען כי חובו לנתבע הינו בסך 18,850 ש"ח, וכי לא עודכן בדבר חובו.

התובע מפנה לעותק הודעה של הנתבע למשטרת ישראל שנושאו עיכוב ביצוע פקודת מאסר -
כמצדיק היעתרות לתביעתו, שכן לא עודכן בהודעות שהוצאו.

כן צורפה הצהרתו לפקיד התביעות בו ביקש הפחתת אחוז הניכוי.

2. ביום 28.7.99 הודיע הנתבע כי לבקשת התובע, הוחלט להקטין את סכום הנכוי החודשי
ע"ח חובו של התובע למזונות, לסך 400 ש"ח מקצבת הנכות.

עמדת הנתבע נשלחה לתגובת התובע, והתובע הודיע כי איננו מסכים להודעת הנתבע להקטנת
חובו, ותבע לשלם לו כל קצבת הזיקנה המגיעה לו וגם לשלם לו רטרואקטיבית מנובמבר
1998.

3. בדיון שנקבע אישר התובע כי אכן חייב הוא כסף לנתבע, וכי יהיה מוכן להשיב חובות
כשתהיה לו פרנסה וכשיהיה לו עודף כסף, וכי שבע שנים )כעולה ממסמך הוצל"פ מ92-(
"עזבו אותו" )דהיינו, לא גבו ממנו( ואז היה צעיר ויכול היה לעבוד, ועכשיו כשהוא בן
70, וסובל ממחלות שונות, לא יוכל להחזיר החוב.

הנתבע טען כי התובע מאשר חובו לנתבע, וכי לבקשתו הוקטן סכום הנכוי החודשי, מה גם כי
מדובר בחוב גבוה וכי בנסיבות אלה לא ניתן לבטל החוב.

4. לאחר ששמענו טיעוני הצדדים, ניתן פסק הדין :