תביעה לתשלום חוב ארנונה נ' נגה ונוס מלונאות בע"מ (מלון הברון) בזכרון יעקב

תביעה לתשלום 337,298.6 ₪ בגין חוב ארנונה, מים וביוב לשנים 2011-2010.

א.  ההליך והצדדים לו

1.    הנתבעת, חברה פרטית, רכשה את הנכס הידוע כ'מלון הברון', שהינו חלק מהמבנה הבנוי בחלקה 49 בגוש 11276 (להלן המבנה), זאת לפי הסכם מכר נושא תאריך 22.6.2010. המבנה מצוי בשטח שיפוטה של הנתבעת, רשות מקומית שכונן הדין. במועד מאוחר לכריתתו של הסכם המכר קיבלה הנתבעת חזקה בממכר, כהגדרתו בהסכם, ונרשמה אצל התובעת כמחזיקה בו. הנתבעת מופיעה ברישומי התובעת כמחזיקת הנכס החל מיום 1.10.2010 ואילך.

2.    התובעת השיתה על הנתבעת מסי ארנונה, מים וביוב לשנים 2011-2010; התובענה הוגשה בסדר דין מקוצר על-יסוד הטענה כי הנתבעת לא פרעה את החיוב המצטבר בגין המסים הללו, שהסתכם ב- 337,298.6 ₪ ליום הגשת התביעה (4.1.2012). 

3.    לנתבעת ניתנה רשות להתגונן על-יסוד טענה שזו עיקרה: בכל הקשור לחיוב במים וביוב, יש להגביל את החיוב שיחול על הנתבעת רק לאותו חלק של המבנה בו רכשה הנתבעת זכויות, בעוד שהתובעת השיתה עליה גם את חיוביהם של צדדים שלישיים שבנכסיהם אין הנתבעת מחזיקה; ואילו בכל הקשור לחיוב בארנונה, היה על התובעת לפטור את הנתבעת מחבות על-יסוד הפטור שבסעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] – זאת החל מחודש ספטמבר 2010 ואילך, ולא רק בגין התקופה שהחלה בתאריך 1.8.2011 [החלטת כב' הרשם רומי מיום 30.4.2012]. 

4.    לתמיכת התביעה העידו גב' ורד בלה – מנהלת מחלקת ארנונה בתובעת (להלן בלה), מר ארקדי ברנשטיין – עובד מחלקת ההנדסה בתובעת (להלן ברנשטיין) ומר אורן פרץ – מנהל מחלקת רישוי עסקים בתובעת (להלן פרץ); תצהירו של מר אלעד נחום המועסק בתובעת כפקח הוגש בהסכמה, תוך ויתור על העמדתו לחקירה נגדית (להלן נחום). מן העבר השני של המתרס נשמעו עדויותיהם של מר יצחק ריעני – בעליה של הנתבעת (להלן ריעני), ומר שלומי דורני, מי שכיהן כמנהל הנתבעת והממכר שרכשה בתקופה הרלוונטית להליך (להלן דורני). ההפניות להלן הן לפרוטוקול הדיון מיום 26.3.2014, זולת אם צוין אחרת.

ב.  דיון והכרעה – חוב מים וביוב

בכל הקשור לתביעה בגין תשלומי חובה הנסבים על מים וביוב, דין חלקה הארי של התביעה להידחות. להלן יובאו הטעמים לכך.

1.    על הוראותיו של הסכם המכר שמכוחו רכשה הנתבעת זכויות במבנה אין חולק; הוא צורף הן בידי עדת התובעת בלה והן על-ידי בעלי הנתבעת, ריעני [נספח י' ב-ת/4 ונספח א' ב-נ/8; להלן הסכם המכר]. על-פי הסכם המכר, המבנה בכללותו כולל כ-186 דירות נופש ושטחים ציבוריים שבהם גם בריכת שחיה. אין חולק על כך שהנתבעת לא רכשה את כל המבנה שהוקם במקרקעין בשלמותו; הסכם המכר העניק לה זכויות בחלק תחום ומוגדר שלו, בזו הלשון: "כל שטחי מלון הדירות ושטחי הקרקע הבלתי מבונים של החלקה ממפלס 38.2+ מעלה ומזרחה וכן חדר המכונות של בריכת השחיה והמחסן הצמוד לו הממוקמים מתחת למפלס 38.2+ (מתחת לבריכת השחיה) והמלאי (כהגדרתו להלן)" (ר' הגדרת 'הממכר', סע' 1.3.3 בהסכם).