תביעה לקיום צוואה והתנגדות לקיומה

עניינו של פסק הדין אשר בפני הוא הכרעה בתביעה לקיום צוואתו מיום 27.3.07 של המנוח מ.ר. שנשא ת"ז ...., ונפטר ביום 31.1.08 (להלן " המנוח") (ת"ע 22477-10-11) וההתנגדות לקיומה של צוואה זו (ת"ע 22600-10-11), שהוגשה מטעם מנהל עיזבון אימו המנוחה של המנוח, אשר הגיש גם בקשה לצו ירושתו של המנוח (ת"ע 15094-02-12) במידה שאקבל את ההתנגדות, ואדחה את הבקשה לקיום צוואת המנוח.

הרקע ותמצית טענות הצדדים:

1.         המנוח נפטר ביום 31.1.08, בהיותו נרקומן ואלכוהוליסט כבד, לאחר שגופתו נמצאה במצב של קישיון, לאחר שהייתה מוטלת מספר ימים בדירה. העתק דו"ח משטרת ישראל צורף לתצהיר מנהל העיזבון וסומן נספח נ/17. כב' השופטת שפירא כתבה בהחלטתה מיום 7.2.08 מתוך חס"מ (ת"א) 106/08 מדינת ישראל נ' ר. ז"ל (סומן נספח נ/20): " המנוח נפל קורבן להתמכרותו לסמים ולאלכוהול, לבדידות ולהזנחה שבה חי בשנים האחרונות", עוד צוין כי משקל המנוח היה 43 ק"ג וגובהו 172 ס"מ.

2.         המנוח ערך את צוואתו בעדים ביום 27.3.07. בצוואתו ציווה את רכושו (שכלל 2 דירות) לזוכה - שאינו קרוב משפחתו.

3.         ההתנגדות לקיום צוואתו של המנוח הוגשה ע"י מנהל עזבונה של אימו המנוחה של המנוח אשר הלכה לעולמה אחריו. במסגרת ההתנגדות התבקשתי להורות כי הצוואה בטלה ואין לה כל תוקף.

4.         יצוין כי מנהל העיזבון טען בשם יורשי עזבון המנוחה ס.ר ז"ל (להלן " המנוחה") וכי עזבונה של המנוחה (אשר נפטרה אחרי המנוח) הינו היורש בשלמות את עזבונו של המנוח, הואיל והמנוח לא הותיר אחריו צאצאים ו/או בת זוג.

5.         בהתנגדות פורט סיפור המשפחה העצוב והנוגע ללב:

            בתקופת מלחמת העולם השנייה הסתירה המנוחה הגב' ס.ר., אשר היתה נוצריה, את ל.ר., אביו של המנוח, והצילה אותו מהכובש הנאצי. המנוח ל.ר, שרד את מאורעות מלחמת העולם השנייה והשואה, ולאחריה עלה לישראל, לאחר שנשא את המנוחה ס.ר, והיה נגן  קונטרבס בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. למנוחים נולדו המנוח שצוואתו על המדוכה, ובת נוספת שסיימה חייה בצורה טראגית.

6.         ביום 30.8.96 נפטר המנוח ל.ר ז"ל, הוצא צו ירושה לעזבונו ביום 10.8.05, ועזבונו הונחל בשלמות לרעייתו, המנוחה ס.ר, אשר נפטרה אחרי המנוח ביום 23.4.08 (כזכור המנוח נפטר ב-31.1.08).

7.         ביום 23.4.08 נפטרה המנוחה ס.ר, בהיותה בת 84 שנים. צוין בהתנגדות כי המנוחה לא המירה את דתה, ונותרה נוצריה עד ליום מותה. המנוחה לא שלטה בשפה העברית וסבלה בשנים האחרונות מדמנציה ולא הייתה מסוגלת לדאוג לענייניה, ועל כן ביום 15.8.06 מונתה עמותת ש.פ.ר כאפוטרופה לגופה ולרכושה.

8.         לאחר מותה של המנוחה מונה עו"ד עפר קאופמן כמנהל עזבון זמני לעזבון המנוחה.

9.         המתנגד, מנהל העיזבון הזמני, טען כי הזוכה עפ"י הצוואה (התובע בתביעה לצו קיום צוואה) היה לכאורה חבר של המנוח, וכי הקשר בינו לבין המנוח היה קשר מוזר. לטענתו, לאחר מות האב, ל.ר, מצא התובע בבני משפחת ר. " פוטנציאל לשם סיפוק צרכיו האישיים, ולשם התעשרות שלא כדין על חשבון רכושה של משפחת ר.". עוד הוסף כי על פי מידע שנמסר למנהל העיזבון, גרם התובע למנוח להתמכרות לסמים קשים לשימושו, וגובה את תמורתם בסכומים גבוהים תוך ניצול מצוקתו של המנוח ו/או מצבו הגופני, ו/או מצבו הנפשי של המנוח, כאשר המנוח היה מצוי תחת השפעות הסם ו/או כאשר הינו תחת השפעת אלכוהול, וכאשר אינו מודע למעשיו.

10.        מנהל העיזבון הוסיף וטען כי ביום 18.11.04 "מכר" המנוח לתובע דירה של המשפחה ברח' ...., ת"א, וזאת כביכול בשם עיזבון אביו ל.ר וכמיופה כוח של אימו, ס.ר וזאת בטרם ניתן צו ירושה לעיזבון אביו המנוח, מנהל העיזבון הוסיף כי תמורת מכר הדירה לא אושרה ע"י מנהל העיזבון, וחשבונות הבנק של המנוחה נותרו ריקים.

11.        מנהל העיזבון הוסיף וטען כי התובע הוציא במרמה תוך כפייה ו/או עושה ו/או השפעה בלתי הוגנת מידי המנוח, צוואה לפיה כל רכושו אשר יוותר לאחר מותו, יונחל בשלמות לתובע. צוואה זו הוצאה תוך השפעה בלתי הוגנת תוך כדי איום ו/או עושק או כפיה. עוד הדגיש מנהל העיזבון כי במסגרת הצוואה מפורטים גם נכסים אשר אינם כלל בבעלותו של המנוח.

12.        מנהל העיזבון הוסיף עוד כי התובע פסול מלרשת את המנוח, מאחר שעל פי הנטען סיפק לו סמים קשים, ועקב כך שהמנוח הלך לעולמו כתוצאה מצריכת יתר של סמים קשים.

13.        עוד נטען בהתנגדות כי המנוח לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, המנוח היה ידוע כמשתמש בסמים קשים וכאלכוהוליסט, ומנת יתר של סם אף הביאה בסופו של דבר למותו, לפיכך נטען " נהיר כי המנוח לא ערך את הצוואה מרצונו החופשי", ועל כן דין צוואתו של המנוח להתבטל.

14.        מנהל העיזבון אף טען כי התובע השתלט על המנוח ועל חייו ללא מיצרים, כאשר עוד בחייו הוציא התובע מן המנוח כספים רבים, ונראה כי הפעיל על המנוח לחצים בהם לא יכול היה לעמוד והחתים אותו על צוואה לטובתו.

15.        מנהל העיזבון הוסיף וטען כי יש לבטל הצוואה נוכח הוראות סעיף 35 לחוק הירושה תשכ"ה-1965, כיוון שהיה מעורב בעריכת צוואתו של המנוח, ו/או עקב השפעה בלתי הוגנת שהפעיל עליו.

16.        עוד יצוין כי בהתנגדות העלה מנהל העיזבון ספק אם המנוח הוא אשר חתם על הצוואה נשוא הדיון שבפני.