תביעה לקבלת הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם להעברת זכויות המבקשת בחנות שבבעלותה למנוח

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב )כב' השופטת י' שטופמן(
מיום 14.2.01, אשר דחה את בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט
לתביעות קטנות בתל-אביב )כב' השופט ד' בארי(.

1. בין המבקשת לבין בעלה המנוח של המשיבה )להלן: המנוח( נחתם ביום 10.9.95 הסכם
להעברת זכויות המבקשת בחנות שבבעלותה למנוח תמורת סכום השווה ל7,500- דולר. על-פי
ההסכם התחייב המנוח לשלם למבקשת סכום השווה ל1,000- דולר מסך התמורה ביום שבו תציג
בפניו אישורים לתשלומי המסים החלים עליה. כן נקבעה בהסכם תניית פיצוי מוסכם, לפיה
הפרת ההסכם תזכה את הנפגע בפיצוי בסך השווה ל3000- דולר.

2. המבקשת הגישה נגד המנוח תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, בה טענה, בין היתר, כי
המנוח לא שילם לה את הסכום של 1,000 דולר שנקבע בהסכם, לאחר שהציגה בפניו את אישורי
המסים. כן תבעה המבקשת את תשלום הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם. בית המשפט לתביעות
קטנות קיבל חלקית את תביעת המבקשת וחייב את המנוח לשלם למבקשת סכום של 3,500 ש"ח,
לאור הודאת המנוח כי הוא חייב למבקשת סכום זה. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל לביצועו
של פסק הדין הוגשה בקשה להבהרת פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, נוכח טענת
המבקשת כי יש להוסיף על הסכום שנפסק סך השווה ל1,000- דולר. בהחלטתו מיום 4.10.99,
קבע בית המשפט לתביעות קטנות כי הסכום שנפסק למבקשת הוא סך השווה ל- $1,000 כשווים
בשקלים, שהוא הסכום שהתחייב המנוח לשלם למבקשת על-פי ההסכם ביניהם, וכי אין להוסיף