תביעה לפניוי בגין עוולת הסגת גבול

1. בפני שני תיקים שאוחדו להם יחדיו, בת.א. 26414/98 ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים
לסילוק יד ופינוי הנתבעים מחניון הנמצא בקרן הרחובות הרצל והרוא"ה ברמת גן, הידוע
כחלקה 26/1 בגוש 6126 ]להלן: "החניון"[.

בת.א 13999/97 ביקשה התובעת מבית המשפט ליתן צו עשה להחזרת מצב המקרקעין בשטח
החניון לקדמותו, וסילוק יד כנגד נתבעת 6.

26.05.98 בהסכמת ב"כ הנתבעים 1 ו- 2 ניתן ביום 26.5.98 פס"ד כנגדם לסילוק ידם
מהחניון.

ביום 15.11.98 ניתן פסק דין חלקי כנגד נתבע 4 בו חוייב הוא לשלם לתובעת דמי שכירות
עבור החניון בסך של 5,360 דולר ארה"ב לחודש בתוספת מע"מ החל מיום 01.12.98.

ביום 17.04.2000 מחקתי את התביעה כנגד נתבע 3 לפי בקשת ב"כ התובעת.

פסק דין זה עוסק במחלוקת בין התובעת לנתבעים 6 - 4.

2. עיקרי המסכת העובדתית:

א. בעלי מניות התובעת הינם מוטבי הערת אזהרה בחניון, נסח רישום מקרקעין הוגש נספח
ד' לת1/, והוגש חוזה מכר שנכרת בין הבעלים הרשומים של החניון לבין מנהלי התובעת
]נספח א' לת1/[ בתאריך 11.11.1964.

ב. נתבעת 1 הינה חברה בע"מ אשר לטענת התובעת שכרה את החניון בהסכם שכירות מיום
15.01.97 ואשר הסתיים ביום 15.02.97. נתבע 2 הינו מנהלה של נתבעת 1.

ג. נתבע 4 נמצא בחניון והפעיל אותו בפועל.