תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ולדמי שימוש ראויים בשל שימוש יחיד

לפני תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בXXX, בית הרשום בבעלות שני הצדדים (להלן: " הבית") ולדמי שימוש ראויים בשל השימוש היחיד שעושה הנתבעת בבית.

רקע:

הצדדים נישאו זה לזו בשנת 1969. מנישואיהם נולדו שלושה ילדים כולם בגירים: XXX כבן 44, XXX כבן 42 וXXX כבת 32.

במועד הגשת התביעה היו הצדדים פרודים. 15 שנה קודם להגשת התביעה עזב התובע  את הבית ועבר להתגורר בבית אימו בXXX. כשאימו נפטרה הוא שכר לעצמו דירה.

בשנת  ב-12.8.09 הגיש התובע תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

ב-19.11.09 לאחר הגשת תביעת הגירושין הגישה הנתבעת לבית הדין הרבני תביעה למדור ספציפי.

ב- 7.12.09 הגיש התובע את תביעתו לבית משפט זה לפירוק שיתוף ודמי שימוש ראויים- התביעה קא עסקינן.

הצדדים גרושים מיום 20.3.2012 אך נושא הרכוש והכתובה למעט פירוק השיתוף, ממשיך להתברר בבית הדין הרבני.

הליכים המתנהלים בבית הדין הרבני:

בשנת 1999 הגיש התובע תביעת גירושין. ביום 11.11.1999 נדחתה תביעתו.

ביום 12.08.2009 הגיש התובע בשנית תביעת גירושין בבית הדין הרבני, שאליה כרך את נושא מזונות האישה. הנתבעת, מצידה, הגישה ביום 19.11.2009 תביעה לקביעת מדור ספציפי המונע את פינויה מהבית.

ביום 02.09.2010 ניתן על ידי בית הדין הרבני, צו למדור ספציפי בו נקבע כדלקמן:

"על הבעל או בא כוחו אסור לבצע כל דיספוזיציה או לעשות כל פעולה מכל סוג שיש בה כדי לפגוע בזכותה של האישה למדור בדירה הספציפית, או לשלול ממנה מדור זה" (ראה נספח ג' לתיק המוצגים שהוגש מטעם הנתבעת).

ביום 13.01.2011 דחה בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה את תביעת הגירושין של הבעל בשל הסכסוך הכספי והציע שהמלצה לגירושין תינתן אם הבעל יגמיש עמדתו ויהיה מוכן להוסיף על חלקה של האישה בבית  סכום כסף נוסף שיהיה הוגן כתוספת כתובה .

בעקבות ערעור שהוגש על פסק הדין של בית הדין האזורי הפנה בית הדין הרבני הגדול בירושלים את הצדדים לנהל ביניהם משא ומתן לחלוקת הרכוש על בסיס ההנחה, שחלקה של האישה בבית יהיה גדול מחלקו של הבעל. ביום 29.06.2011 קבע בית הדין הרבני הגדול כי האישה חייבת לקבל גט ושביה"ד יקבע את שיעור דמי  הכתובה לאחר שהצדדים יתגרשו  ושהאישה תמשיך להתגורר בבית עד להכרעה בנושא הרכוש.

ביום 20.03.2012 גרש בית הדין הרבני את הצדדים בגט פיטורין וקבע כי בית הדין הרבני האזורי ימשיך לדון בעניין הרכוש והכתובה לאחר מתן הגט. בהתאם להחלטה זו הגישה האישה לבית הדין הרבני ביום 10.10.2012 תביעה רכושית ותביעה לכתובה ולפיצויי גירושין.

טענות התובע:

הוא והנתבעת פרודים למעשה מזה 20 שנה. הוא עזב את הבית משום שהנתבעת מררה חייו, התנהגה כלפיו באלימות ובגסות, חייו הפכו לגיהינום. עם נישואיו התברר לו כי הנתבעת סובלת מבעיות נפשיות ומטופלת בבית החולים שלוותה. מדובר באישה מורדת שסירבה כל השנים לתת לו גט, בעוד היא מנהלת את חייה לבדה בבית, גם לאחר שילדיהם בגרו. הנתבעת החליפה מנעול ומסרבת לשלם לו דמי שימוש בעוד הוא נאלץ לשכור לעצמו דירה.

טענות הנתבעת: