תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

רקע

1.         שרה קופרמן (להלן-" התובעת") ילידת 13.7.1956, נפגעה בתאונת דרכים (להלן-" התאונה") שאירעה לה ביום  31.1.1993, עת שנסעה בחיפה ברכב הנהוג על ידי בעלה. הנתבעת מס' 1- אריה חברה לביטוח בע"מ והנתבעת מס' 2 - אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב, הנן המבטחות כדין את השימוש ברכב במועד התאונה.

זוהי תביעתה של התובעת לחייב את הנתבעות בפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן-" החוק").

תיק זה התנהל במשך שנים מספר בפני השופט ראיק ג'רג'ורה , לרבות שמיעת הראיות. עם פרישתו של השופט ג'רג'ורה לקצבה, נבצר ממנו להמשיך לדון ולהכריע בתיק. בהתאם להחלטתי, התיק הועבר לדיון בפני.  ביום 24.10.06, הוסכם כי הצדדים יגישו סיכומי טענותיהם בכתב לפי הראיות שהוגשו בתביעה. התובעת חתמה על הסכמה מפורשת לכך בהודעתה מיום 24.10.06.  

לטענת הנתבעות, אין קשר סיבתי בין מצבה של התובעת לבין התאונה כי פריצת הדיסק שאובחנה כשלושה חודשים לאחר התאונה הינה התקף נוסף של עברה הרפואי, דהיינו, כאבי הגב הקשים מהם סבלה התובעת קודם לתאונה. עוד נשללה הטענה שהתובעת איבדה לחלוטין את כושרה להשתכר. הנתבעות תיארו באריכות את היותה של התובעת פעילה ביותר במאבקים משפטיים וציבוריים. נוכח מקצועה כאופטומטריסטית, היתה, לטענת הנתבעות, מצליחה להשתכר לפחות כמו השתכרותה לפני התאונה. גם בהערכת הנכות הרפואית והתפקודית חלוקים הצדדים. לטענת הנתבעות, התובעת אינה מרותקת לכיסא גלגלים ומתהלכת, לפחות בביתה, בעזרת הליכון.

מפאת המחלוקת העובדתית רחבת ההיקף, מצאתי לפרט את מועדי ההתרחשויות כפי שוצגו בראיות.

הרישומים הרפואיים לאחר התאונה

2.         בסמוך לאחר התאונה, הגיעה התובעת לבדיקה בחדר המיון בבית החולים "כרמל" בחיפה; בתעודת חדר המיון ( המסמך הראשון באסופת המסמכים הרפואיים שהגישה התובעת ביום 16.12.1997 ו-נ/6) נרשם תחת הכותרת "ממצאי הבדיקה" כדלקמן:

" כאבים  בע"ש צווארי עם הקרנה לכתפיים, התכווצות שרירי צוואר, הגבלה בתנועות, רגישות בגב תחתון, הגבלה קלה בתנועות."

התובעת אובחנה כסובלת מ:

"Indirect injury of neck and low back".

בצילומי הצוואר הודגם יישור העקומה הצווארית.

התובעת קיבלה טיפול ושוחררה עם המלצות למנוחה למספר ימים, טיפול תרופתי ומעקב אצל רופא מטפל.

3.         התובעת המשיכה להתלונן על כאבים והגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי ומותני והיא טופלה בשל כך בקופת חולים מכבי, בין היתר, בטיפולים תרופתיים ופיזיותראפיים. לאחר מכן, כשלושה חודשים לאחר התאונה, אושפזה התובעת למספר ימים במחלקה לטיפול ושיקום נפגעי תאונות בבית החולים "אלישע" בחיפה, לטיפול בהזרקות סטירואידים. (יש לציין כי בדו"ח האשפוז - המסמך התשיעי באסופת המסמכים הרפואיים שהגישה התובעת- לא נרשם תאריך של האשפוז). יצויין עוד כי בדו"ח האשפוז נרשם בפרק "דיון ומסקנות ביום השחרור" כי ביום שחרורה, מסרה התובעת על כאבים בגב המקרינים לרגל שמאל. התובעת שוחררה עם המלצות לעזרה ביתית יומית ולטיפולים פיזיותראפיים יומיים.

בבדיקות c.t.  גב מימים 22.4.93 ו- 9.5.93 ( המסמכים 12 ו- 21 באסופת המסמכים הרפואיים שהגישה התובעת ביום 16.12.1997) הודגם בקע דיסק מרכזי שמאלי גדול בגובה L4-5הגורם לחץ על שורש העצב השמאלי. גם בבדיקת M.R.I   מיום 12.5.93 הודגם ממצא דומה.

יש לציין כי בדיקת c.t.ע"ש צווארי ביום 9.5.93 פוענחה כתקינה.

ביום 16.5.93 אושפזה התובעת במרכז הרפואי ע"ש שיבא, במחלקה לנוירוכירורגיה, ועברה ניתוח, בהרדמה כללית, להוצאת הדיסק בין L4-5ו- המילמינקטומיה של L5. שלושה ימים לאחר הניתוח, חזרה התובעת לסבול מכאבים בגבה וברגלה השמאלית ומחולשה בגפה שמאלית תחתונה. התובעת טופלה בזריקות סטירואידים. לאחר מכן, עשרה ימים לאחר הניתוח ובמהלך האשפוז, פיתחה התובעת עצירות שתן ומבדיקת אורודינמיקה שעברה נראה כי מדובר בפגיעה נוירולוגית. ( סיכום מחלה המתעד את האשפוז בבית החולים אלישע והניתוח שעברה התובעת צורף כ מסמך 25 באסופת המסמכים הרפואיים שהגישה התובעת ביום 16.12.1997).

ביום 7.6.93 הועברה התובעת לבית החולים "מאיר" בכפר סבא, שם עברה ניתוח למינקטומיה של L5-S1וחל שיפור חלקי בתפקוד שלפוחית השתן. התובעת שוחררה לביתה ביום 13.6.93. ( סיכום מחלה  מבית החולים "מאיר" צורף כ מסמך 26 באסופת המסמכים הרפואיים שהגישה התובעת ביום 16.12.1997).

גם לאחר שני הניתוחים הנ"ל המשיכה התובעת לסבול מכאבים והגבלות קשות בתנועות הגב וחולשה ברגלה השמאלית וקיבלה טיפולים שונים כולל זריקות סטירואידים.  בהמשך אובחן אצל התובעת חוסר יציבות ניכר בעמוד השדרה המותני התחתון והומלץ לה על חגורת מסגרת           ( מסמך 33-34 באסופת המסמכים הרפואיים שהגישה התובעת ביום 16.12.1997).