תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף נותרת כזו לצורך האגרה החלה, גם אם היא נובעת מפוליסת ביטוח

1.         מהי האגרה שתשולם בעת הגשת תביעה לתשלום על פי פוליסה לביטוח אבדן כשר עבודה, האם - כטענת התובע - אגרה המחושבת בתביעת נזקי גוף, או שמא - כטענת הנתבעת, הנתמכת בתגובת הפרקליטות - על פי שווי הנושא?

            שתי הגישות המנויות לעיל ידועות בפסיקת בתי המשפט בענין זה, ולמיטב הידיעה טרם הוכרעה השאלה על ידי בית המשפט העליון.

2.         תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987 קובעות בחלקים הרלוונטיים, כך:

"2.       חובת תשלום אגרה

(א)       לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה בעד הסעד המבוקש בו האגרה הקבועה בתוספת הראשונה ואגרת הפרוטוקול כאמור בתקנה 12א, או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה.

...

6.         אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף

בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף תשולם אגרה לפי פרטים 3(אא) או 7(אא) בתוספת הראשונה, לפי הענין.

..."

הסכום לתשלום בגין תביעת סכום כסף קצוב, לפי סעיף 7(א) לתוספת הראשונה הוא 2.5% מהסכום הנתבע.

הסכום לתשלום בתביעה לפיצויים בנזקי גוף לפי סעיף 7(א) לתוספת הראשונה הוא          -.5,683 ש"ח.

3.         בסעיף 1 לתקנות מופיעה הגדרת "תביעה לפצויים בשל נזקי גוף" - לרבות תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלום פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים")."

אין התקנות נוקבות בהגדרת "נזקי גוף", והשאלה היא אם כוונת מתקין התקנות היתה כי תכלול כל עילה של נזקי גוף, שאז פיצוי על פי פוליסה נכלל בה; או שמא יש להבחין בין נזקי גוף בלתי קצובים לבין נזקי גוף המשולמים מכח פוליסה, שהם קצובים, ואז האגרה תשולם לפי חישוב של 2.5%.

4.         טענת הפרקליטות כי יש לחשב את האגרה לפי תביעה כספית, נסמכת על שני פסקי דין:

ברע"א 3314/95 מגן דוד אדום לישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה ואבנר תק-על 95(3) 89, נקבע כי הטבת נזק נכנסת בגדר תביעות לפי תקנה 6 לפי נוסחה אז, ובית המשפט נסמך על הגדרת "נזקי גוף" הדומה מאוד להגדרתה כיום. באמרת אגב מוסיף המשנה לנשיא ש' לוין, "עם זאת אך ברור הוא שאם כוללת התביעה גם עילה חוזית המבוססת על חבות ישירה בין המבקש לבין אבנר, תוכל האחרונה לעמוד על זכותה בענין זה בגדר הליכים לפי תקנה 100(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984".

            (כלומר, מחיקה בשל אי תשלום אגרה - א"ש).

עוד מפנה הפרקליטות לקביעת  ע"א 3805/98 (מחוזי ת"א) רם נ' אררט (לא פורסם), בו נקבע במקרה שעובדותיו דומות מאוד לעניננו, כי האגרה תחול לפי סווג תביעה כספית, ולא לפי סווג תביעה לנזקי גוף.

באותו ענין קבעה כב' השופטת גרסטל, כי יש להבחין בין תביעה לפצויים בגין נזקי גוף, שענינה העוולה שבוצעה כלפי התובע, לבין תביעה על פי התקשרות חוזית. ואם בפוליסת ביטוח עסקינן, אין הבדל בין תביעה על פי פוליסה של תאונות אישיות, לבין תביעה על פי פוליסה של נזקי רכוש.

לדעתה, האבחנה בין נזקי גוף לבין תביעות כספיות נעשתה בתקנות משום העדר היכולת להעריך בשלב הגשת התביעה את גובה הנזק. מקום שניתן להעריכו ולתבוע סכום קצוב - יש לשלם האגרה לפי אותו סכום.