תביעה לחזקת שיתוף לאחר פטירת בני הזוג

א.         רקע  עובדתי וטענות הצדדים

1.         התובעים הם יורשי המנוח והנתבעים הם יורשי אשתו המנוחה.

2.         המנוח והמנוחה (להלן: " בנה"ז" או " המנוחים") נשאו זל"ז ביום 23.12.68 כאשר המנוחה היתה בת שלושים והמנוח היה בן ארבעים ושמונה (כתב ההגנה בתמש 23480/07 - נספח 12 לתצהיר התובעים ועמ' 28 שורות 23-24).

3.         לבנה"ז לא היו ילדים. המנוחה נפטרה ביום 3.2.05 והמנוח נפטר ביום 27.11.06.

4.         ביום 1.1.69 רכשה המנוחה מאחיה י', את זכויותיו בדירה בתל אביב (להלן: " הדירה"). הדירה נרשמה ע"ש המנוחה בלבד ובנה"ז התגוררו בדירה זו עד לערוב ימיהם, שאז הם עברו להתגורר בבתי אבות נפרדים.

5.         התובעים טוענים כי לאור חזקת השיתוף שבין בנה"ז, מחצית מהדירה שייכת לעיזבון המנוח. לטענתם,  הדירה נרכשה מכספים משותפים של שני בנה"ז ואף המשכנתא שניטלה לצורך רכישת הדירה, שולמה במהלך השנים מכספים משותפים של המנוחים.

6.         מאחר והדירה כבר נמכרה לצד ג' ע"י הנתבעים לאחר פטירת המנוחים, עותרים התובעים לקבל מחצית מהתמורה וכן הם עותרים לקבלת מחצית מדמי השכירות שהנתבעים קיבלו מהשכרת הדירה, מיום פטירת המנוחה ועד למכירתה.

7.         הנתבעים טוענים מאידך, כי הדירה מומנה כולה מכספים ששילמה אמה של המנוחה. לטענתם, האם נתנה למנוחה את כספי המזומן שבאמצעותם נרכשה הדירה והמנוחה אף פרעה סמוך לאחר  רכישת הדירה, את מלוא המשכנתא שרבצה על הדירה מכספים שקיבלה מאמה. לטענתם, לא בכדי המנוח לא התנגד כל השנים שהדירה תישאר רשומה ע"ש המנוחה בלבד. המנוח ידע היטב כי מדובר ברכוש נפרד של המנוחה השייך לה בלבד, מאחר והוא לא השתתף  כלל ברכישתה והוא ידע כי כל הדירה מומנה  מכספי המנוחה ומשפחת מוצאה בלבד.

8.         התובעים עותרים גם לקבלת מחצית המיטלטלין שנותרו בדירת המנוחים ואילו הנתבעים טוענים כי לא היתה בדירה שום תכולה שוות ערך ומדובר היה רק ברהיטים ישנים חסרי משמעות - "גרוטאות".

9.         התובעים אף עותרים לקבלת כספים שהיו בחשבונות המנוחים ושלטענתם, הוברחו עוד בחיי המנוחים לידי חלק מהנתבעים.

10.        לדבריהם, בחודש יולי 2003 צורף אחי המנוחה מר א' ז"ל  כשותף לחשבון המשותף של בנה"ז בבנק דיסקונט (להלן: " החשבון הראשון"). התובעים טוענים כי באותו מועד, לא היה המנוח צלול והמנוחה יחד עם א', ניצלו את חולשתו השכלית על מנת להשתלט על כל הכספים המשותפים של בנה"ז.

11.        המנוחה  וא' פתחו חשבון חדש נפרד על שם שניהם (להלן: " החשבון השני")  והעבירו בחודש פברואר 2004, מחצית מהכספים שהיו בחשבון הראשון לחשבון השני שפתחו. המדובר בהעברה  בסך של 810,000 ש"ח.  התובעים טוענים כי מדובר ב"גניבה ומרמה" שנעשתה על ידי המנוחה ואחיה, במטרה לגזול את זכויות המנוח בכספים המשותפים.

12.        ביום 11.11.04 נמשכה מהחשבון הראשון המחאה בחתימת המנוחה, על סך של 780,000 ש"ח. סכום זה  היווה את כמעט כל יתרת הכספים שנותרו חשבון הראשון ואותו הפקידה המנוחה בחשבון חדש שפתחה בבנק לאומי, על שמה בלבד (להלן: " החשבון השלישי").

13.        ביום 3.1.05, כחודש לפני פטירת המנוחה, נמשכה המחאה ע"ס של 740,000 ש"ח מהחשבון השני וסך זה הועבר, לטענת התובעים, לידי א'. באופן זה, רוקן אף החשבון השני כמעט לחלוטין.

14.        התובעים טוענים כי מצבה המנטאלי של המנוחה לא היה תקין סמוך לפטירתה וא' ניצל זאת וגזל את כל כספי המנוחים, שמחציתם שייכים היו למנוח והעבירם אליו או אל מי  מטעמו. התובעים טוענים כי א' היה נאמן בלבד וצירופו לחשבון הראשון נעשה רק בכדי לסייע למנוחים בניהול הכספים. לטענתם, על הנתבעים להשיב לתובעים מחצית מכל הכספים שהיו בשנת 2003 בחשבון המנוחים מאחר ומחציתם שייכים לעיזבון המנוח, היות  והם היו  בחשבון משותף של המנוחים ולאור חזקת השיתוף.

15.        הנתבעים דוחים את כל טענות התובעים. לטענתם, המנוחים רצו לשתף את א' בחשבונם וכל הפעולות שנעשו בכספים המשותפים נעשו על דעת המנוחים ובהסכמתם. לדבריהם, המנוחים יכלו לעשות בכספים כרצונם והם בחרו לשתף את א' בחשבונם מאחר והוא היה האדם הקרוב להם ביותר והוא זה שדאג לכל צרכיהם לעת זקנתם. לדבריהם, המנוחה היתה צלולה עד סוף ימייה והיא היתה רשאית לפעול בחשבון לפי ראות עיניה וללא כל מגבלה.

ב.         דיון והכרעה

(א)        האם זכאים התובעים לתבוע זכויות בדירה בגין חזקת השיתוף לאחר מות המנוחים?

1.         בע"א 177/87 וינפלד נ' מנהל מס שבח, פ"ד מד (4) 177 קבע בית המשפט העליון כי בן זוג רשאי לטעון ולהוכיח קיומה של חזקת שיתוף, אף אם הוא עושה כן בפעם הראשונה, שנים רבות לאחר שנוצר השיתוף.