תביעה להשבת מיסי ארנונה

בפני תביעה להשבת מיסי ארנונה אשר שולמו ביתר על ידי התובע לנתבעת.

1.         התובע הגיש נגד הנתבעת ביום 10.02.2003 כתב תביעה על סך 18,834 ש"ח. הנתבעת הגישה כתב הגנה וביום 01.10.03 התקיימה ישיבה מקדמית. ביום 24.12.03 הגישו באי כוח הצדדים הודעה על הסכמה דיונית לפיה, יגישו הצדדים סיכומים בכתב המתבססים על רשימת מוסכמות ופלוגתאות ובית המשפט יתן פסק דין ללא קיום הליך של הוכחות. ההסכמה הדיונית קיבלה תוקף של החלטה.

2.         במסגרת ההסדר הדיוני הוסכמו העובדות הבאות:

א.         התובע התגורר מינואר 1991 ועד אוקטובר 2002 בדירה כהגדרתה בכתב התביעה (דירה מס' 2 ברחוב המתנחלים 34, רמת השרון).

            ב.         לדירה נקבע שטח ראשוני של 126 מ"ר, ככל הנראה עפ"י טופס 4.

ג.          לאחר שהתובע הגיש השגה על קביעת השטח הראשוני ולבקשתו שלחה העירייה ביום 31.10.91 מודד חיצוני מטעמה שמדד את הדירה בנוכחות התובע וקבע לאחר מכן, כי שטחה 132 מ"ר.

            ד.         התובע שילם במשך 12 שנה ארנונה על פי מדידה של 132 מ"ר.

ה.         בעקבות רצון התובע למכור את הדירה, ביצעה הנתבעת ביוזמתה בשנת 2002 מדידה נוספת של הדירה ואז התברר, כי שטחה 123 מ"ר.

ו.          חיוב שטח הדירה ב- 132 מ"ר מקורו בחישוב שגוי של סך השטחים שנמדדו. הנתבעת טעתה בחישוב שטח הדירה כשקיבלה תוצאות של שטח הדירה 126 מ"ר ו- 132 מ"ר.

ז.          מדידת שטח הדירה נעשתה על ידי חברה שהנתבעת שכרה את שירותיה לביצוע המדידה.

ח.         כל צווי הארנונה מטעם הנתבעת החל משנת 1992, נוקטים באותה שיטת חישוב של שטחי דירות מגורים.

ט.         משנת 1991 ואילך, קיבל התובע חיובי ארנונה בהם צוין גודל הנכס של 132 מ"ר, התובע שילם כל חודשיים ובמשך כ- 12 שנה, ארנונה ביתר בסך 225 ש"ח (לחודשיים).

י.          ביום 3.11.02 פנה התובע לנתבעת וביקש השבה של גביית היתר, בסך 29,664 ש"ח.

יא.        ביום 14.11.02 הודיעה הנתבעת, כי אין היא חייבת להשיב לתובע כספים ולמרות זאת, השיבה סכומי כסף שנגבו בגין 7 שנים בסך 10,829 ש"ח והכל כמפורט במכתבה.

יב.        במכתב תשובה מיום 16.12.02, אשר הינו מכתב תשובה למכתב הנתבעת מיום 24.11.02, ביקש ב"כ התובע לדעת מהי הקרן לפיה חישבה הנתבעת את החזר הכספים ומהם הפרשי הצמדה אותם חייבת הנתבעת לתובע בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"ם- 1980. כמו כן מסר ב"כ התובע לנתבעת את פרטי חשבון הבנק של התובע והבהיר, כי אי תשלום הסך המוצע על ידי הנתבעת יגרור תשלום ריבית שנתית של 6% בהתאם לחוק הרשויות המקומיות.

יג.         ביום 24.12.04 שילמה הנתבעת את הסך של 10,829 ש"ח כולל הפרשי הצמדה ללא ריבית ובגין 7 שנים לאחור בלבד.

יד.        מלבד ההשגה כאמור בסעיף ג' לעיל לא השיג התובע בתקופה 1.1.91 - 2.11.02 על חיוביו בתשלום מיסי הארנונה.

טו.        התובע קיבל ב-1991 את תוצאת המדידה של הדירה שנערכה ביום 30.10.91.

טז.       בכל התקופה נשוא התביעה, לא שונו צווי הארנונה מטעם הנתבעת בכל הקשור לאופן מדידת הנכס הנדון.