תביעה להפרת זכויות יוצרים באינטרנט תתברר כערעור בזכות, בשל דחיית הבקשה לחשוף פרטי זהות המשיב

1.        בהליך שבכותרת התעוררה השאלה אם יש לבררו כערעור בזכות - כפי שהוגש וכעמדת המערערת; או שמא כבקשת רשות ערעור - כעמדת משיב מ' 1.

2.        לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, מסקנתי היא כי יש מקום להותיר ההליך כערעור בזכות. וזהו טעם מסקנתי: החלטת בית המשפט קמא (כב' השופטת מ' אגמון-גונן, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, מיום 2.9.09) ניתנה בבקשה לגלות פרטי זהות של נתבע בתובענה שעניינה הפרת זכויות יוצרים הקשורה להעברת משחקי כדורגל באמצעות האינטרנט. בהחלטתו, דחה בית המשפט את הבקשה לחשיפת פרטי זהותו של משיב מס' 1 ועל כך הערעור שהוגש. אכן, לכאורה המדובר בהחלטת ביניים שכן עניינה בשלב מקדמי בניהול ההליך ובבקשה שהוגשה במסגרת הליך תובענה. אלא שלמעשה הביאה החלטה זו לסיום ההליך כולו. כך הדבר, לא רק נוכח העובדה שתיק התובענה נסגר ובהחלטה עצמה לא נקבע כל מועד נוסף או הוראות לעניין ההליך; אלא גם בשל מהות ההחלטה המונעת למעשה את המשך ניהול ההליך כלפי הנתבע הישיר (שנותר למעשה גם הנתבע היחיד נוכח עמדת יתר הנתבעים). ודוק: כעניין תיאורטי, יכולה המערערת-התובעת לאתר בשלב זה או אחר את פרטי זהותו של המשיב 1 ולחדש ההליך העיקרי כנגדו. אולם באפשרות תיאורטית זו אין די בכדי לשנות את מהותה של ההחלטה דנן כמסיימת את ההליך עצמו בבית המשפט קמא, מה גם שיישומה של אפשרות זו על פי ההליכים שבדין נחסם למעשה בהחלטת בית המשפט קמא, ובירור זהות אקראי - אם יעשה וכאשר יעשה - אין בו כדי לשנות ממהות העניין.

3.        ההליך שבכותרת ימשיך אפוא ויתברר כערעור בזכות.

ניתנה היום, ד' בטבת תש"ע (21.12.2009).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    טו

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: