חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תביעה לגביית מזונות קטינים בהתאם לסעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל

: | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
36836-12-13
6.1.2015
בפני השופט:
נמרוד פלקס

- נגד -
התובעת:
ד.מ.ג.
 הנתבעים:
1. א.א.פ.
2. ח.מ.ג.
פסק דין
 

 

  1. תביעה כי בית המשפט יצהיר שהזכויות בדירה XXX, הרשומות אצל החברה המשכנת "XXX" (להלן – "החברה המשכנת"), כדירה מס' XX בבנין מס' XX (להלן – "הדירה"), שייכות לנתבע מס' 2 (להלן – "ח.מ.ג."), חרף רישומן, במרשמי החברה האמורה, על שם הנתבע מס' 1 (להלן – "א.א.פ.").

 

  1. התובעת (להלן – "ד.מ.ג.") היא אשתו לשעבר של ח.מ.ג. ולהם שלושה ילדים. ד.מ.ג. אוחזת בפסק דין של בית משפט זה מיום 15.9.04 (תמ"ש 2852/04 כב' השופט גרינברגר), הקובע כי על ח.מ.ג. לשלם לה דמי מזונות בגין ילדיהם הקטינים של ד.מ.ג. וח.מ.ג. הואיל וח.מ.ג. לא פרע את החיובים שהושתו עליו בפסק הדין, הגישה ד.מ.ג. את פסק הדין האמור לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ובעת הזו תלוי ועומד כנגד ח.מ.ג. תיק הוצאה לפועל, בגין חוב מזונות הילדים שטרם נפרע.

 

  1. ד.מ.ג. מבקשת כאמור, כי בית המשפט יצהיר שהזכויות בדירה שייכות לח.מ.ג., חרף רישומן על שם א.א.פ., ובכך תוכל היא לעקלן ולהיפרע מהן את חוב המזונות האמור. ח.מ.ג. לא הגיש הגנתו בחלוף פרק הזמן שנקצב לשם כך, וזאת חרף החלטת כב' הרשמת מיום 1.7.14, כי כתב התביעה הומצא לו כדין. בנסיבות אלו ניתן להיעתר לבקשת ד.מ.ג. ליתן פסק דין כנגד ח.מ.ג. מחמת העדר הגנה. א.א.פ. מאידך מבקש לדחות את התביעה, וטענותיו תפורטנה להלן.

 

  1. לנוחיות הקורא אזכיר, כי קודם להליך דנן, התנהלו בין הצדדים שני הליכים קודמים בבית משפט זה, בעניינה של הדירה. הראשון, הוא תמ"ש 2853/04, בו ביקשה ד.מ.ג., בין היתר, שבית המשפט יצהיר, שהדירה הינה רכושם המשותף שלה ושל ח.מ.ג., חרף רישומה על שם א.א.פ. כאמור. תביעתה נדונה בפני כב' השופט גרינברגר, אשר בפסק דינו מיום 27.2.11 דחה את התביעה (להלן – "פסק הדין הראשון"). יחד עם זאת בפסק הדין קבע כב' השופט גרינברגר, כקביעה עובדתית, כי: "נחה דעתי כי יש לקבל את טענת התובעת (ד.מ.ג. – נ.פ.) כי נתבע 2 (א.א.פ. – נ.פ.) מחזיק בזכויות בדירה בנאמנות בלבד, וכי בפועל אין הוא בעל הזכויות בדירה". ראו: סעיף 29 לפסק הדין הראשון. נוכח הכתוב בסעיף 30 לפסק הדין הראשון ברור, כי קביעתו העובדתית של כב' השופט גרינברגר הייתה שא.א.פ. החזיק בדירה עבור ח.מ.ג., ולפיכך הזכויות בדירה הן למעשה בבעלות ח.מ.ג., וכלשון בית המשפט: "... יש לבחון האם אכן כטענת התובעת החזיק הנתבע 2 בנאמנות בדירה עבור שני בני הזוג, או שמא נוצרה הנאמנות רק עבור הנתבע 1 בלבד". הטעם לדחיית תביעת ד.מ.ג. בסופו של יום היה, כי חרף קביעת בית המשפט שהזכויות בדירה שייכות לח.מ.ג., הרי, שד.מ.ג. לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כוונת שיתוף ספציפית בדירה, ביחסים שבינה לבין ח.מ.ג. ראו: סעיף 44 לפסק הדין הראשון.

 

  1. ההליך השני התקיים בפני, הוא תמ"ש 13008-12-11, בו ביקשה ד.מ.ג. סעד זהה לזה המבוקש בהליך הנוכחי. במסגרת אותו הליך הגיעו הצדדים דנן להסכמה דיונית (בדיון שהתקיים בפני ביום 22.1.12), כי "ביהמ"ש יכריע בתביעה בהסתמך אך על הטענה כי פסק דינו של כב' השופט גרינברגר מיום 27.2.11, בתמ"ש 2853/04 מקים מעשה בית דין הקובע כי אכן הדירה האמורה הינה בבעלותו של מר ח.מ.ג. חרף רישומה על שם מר א.א.פ. כאשר ה"ה ח.מ.ג. וא.א.פ. טוענים כי פסה"ד האמור אינו מקים מעשה בית דין וככל שתתקבל עמדתם בעניין זה תידחה התביעה בתמ"ש 13008-12-11 בכללותה. ככל שתתקבל העבדה שפסה"ד אכן מקים מעשה בית דין הקובע שמר גלסר הוא הבעלים של הדירה, תתקבל התביעה בתמ"ש 13008-12-11. הצדדים יסכמו טענותיהם בכתב כאשר הם יהיו רשאים להפנות אך לפסה"ד בתמ"ש 2853/04 ולא לכל ראיה אחרת באשר לפרשנות הנכונה לטעמם של פסה"ד האמור". ראו: ש' 19-27 בעמ' 6 לפרוטוקול הדיון מיום 22.11.12.

 

  1. בפסק דיני מיום 20.12.12 (להלן – "פסק הדין השני") קבעתי, כי פסק הדין הראשון מקים מעשה בית דין הקובע, שהזכויות בדירה בבעלות ח.מ.ג., חרף רישומן על שם א.א.פ. א.א.פ. ערער על פסק הדין השני (עמ"ש 28903-01-13), ובמסגרת הדיון בערעור הסכימו הצדדים, כי: "פסק הדין נשוא הערעור (מיום 20.12.12) מבוטל. 2. אין בפסק דינו הקודם של בית משפט קמא מיום 27.2.11 כדי להקים מעשה בית דין נגד המערער. 3. אם תחפוץ המשיבה 1 להגיש תביעה לבית המשפט המוסמך למתן פסק דין הצהרתי בדבר הזכויות בדירה נשוא ההליך, תוכל לעשות כן, ולא יהיה בהליכים הקודמים בין הצדדים כדי למנוע את נקיטת ההליך האמור." הסכמת א.א.פ. וד.מ.ג. קיבלה תוקף של פסק הדין בערעור (להלן – "פסק הדין בערעור").

 

  1. לוז טענת ד.מ.ג. הינו כאמור, כי הזכויות בדירה שייכות לח.מ.ג., חרף רישומן במרשמי החברה המשכנת על שם א.א.פ. ד.מ.ג. מפרטת בתביעתה, הנתמכת בתצהירה, את הנסיבות שהובילו לרישום הזכויות בדירה על שם א.א.פ., חרף היותן לטענתה בבעלות ח.מ.ג. כן תומכת ד.מ.ג. גרסתה במסמכים שונים. עוד מציגה ד.מ.ג. כראיה את פסק הדין הראשון, בו כאמור נקבע, כי הזכויות בדירה אכן בבעלות ח.מ.ג., חרף רישומן על שם א.א.פ.

 

  1. ח.מ.ג. כאמור מתנגד לתביעה, ובכתב הגנתו מפרט מספר טענות המקימות לטעמו הגנה מפני התביעה, כדלקמן: אין קרבה משפחתית בינו לבין ד.מ.ג., ולפיכך בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה דנן; אין יריבות משפטית בין ד.מ.ג. לבין א.א.פ. ולד.מ.ג. אין מעמד להגיש את התביעה; התביעה נגועה בחוסר תום לב, שכן בידי ד.מ.ג. להיפרע את חוב המזונות מנכסים אחרים של ח.מ.ג.; ד.מ.ג. גובה בפועל סכומי כסף מנכסים אחרים של ח.מ.ג.; ד.מ.ג. לא צירפה לתביעה בעלת משכון הרשום על זכויות א.א.פ. בדירה; ד.מ.ג. מתעלמת מפסק דינו של בית המשפט המחוזי הקובע (כך לגרסת א.א.פ.), כי אין לה כל זכויות בדירה; א.א.פ. אינו נשוי לד.מ.ג. ואינו חייב לה סכום כסף כלשהו, ולפיכך אינה יכולה להיפרע מנכסיו. כן מכחיש א.א.פ. את טענת ד.מ.ג., כי הזכויות בדירה, הרשומת על שמו, שייכות למעשה לח.מ.ג., ואף מפנה להוראות סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן – "חוק המקרקעין"), הקובע שרישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו.

 

  1. בפתח הדברים אסלק מן הדרך את טענות א.א.פ., אשר יש לראות בהן משום טענות סף, או טענות מקדמיות. אכן ד.מ.ג. כלל אינה טוענת בעת הזו לזכות כלשהי בדירה. אמנם הדבר לא נקבע על ידי בית המשפט המחוזי, אשר כלל לא דן בסוגיה זו, אלא נקבע בפסק הדין הראשון, אשר דחה את טענת ד.מ.ג. לפיה, הזכויות בדירה משותפות לה ולח.מ.ג., וקבע כי הזכויות בדירה שייכות לח.מ.ג. בלבד. ד.מ.ג. לא ערערה על פסק דין זה, ומצב העניינים הנוכחי הוא, כי אכן אין לה זכויות בדירה, ובהליך דנן היא אינה טוענת אחרת.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>