תביעה לאישור העתקת מקום מגורי האם והקטינים לעיר אילת

לפניי תביעה לאשר העתקת מקום מגורי האם והקטינים לעיר אילת וכפועל יוצא מכך להורות על שינוי הסדרי הראייה והשהייה שבין הקטינים לאביהם.

טענות הצדדים ופירוט ההליכים:

1. ביום 21.2.16 הגישה הגב' ס.ש (להלן: "התובעת" / "האם") כנגד מר א.ש (להלן: "הנתבע" / "האב") תביעה בה עתרה להעתקת מקום מגוריה ביחד עם הקטינים לעיר אילת ולהורות על שינוי הסדרי השהייה בין הנתבע לקטינים.
2. התובעת והנתבע הינם בני זוג לשעבר אשר התגרשו ביום 00.00.14 . מנישואי הצדדים נולדו הקטינים ב.ש ת.ז. יליד 00.0.10 וג.ש ת.ז. יליד 0.0.12 (להלן: "הקטינים").
3. בין הצדדים התקיימו הליכים בענייני מזונות ומשמורת הקטינים (תמ"ש 9863-10-12 ותמ"ש 13360-11-13) בהם ניתנו פסקי דין בהסכמה ביום 25.6.14 במסגרתם נקבעה משמורת הקטינים בידי האם, כן נקבעו הסדרי השהיה בין האב והקטינים ונקבעו מזונותיהם.

            עפ"י ההסכמות שבין הצדדים אשר קבלו תוקף של פסק דין נקבע כי הסדריי השהייה בין האב והקטינים יהיו כל סוף שבוע שני מיום ו', מסיום המסגרות, ועד מוצ"ש בשעה 19:00. כמו כן נקבע כי האב יראה את הקטינים בימים א' ו- ד' משעה 17:00 עד השעה 19:00. כן מונתה העו"ס לסדרי דין במועצת_____, לפי סעיפים 19 ו- 68 לחוק הכשרות והאפוטרופסות לקבוע את הסדרי הראיה בין האב והקטינים בחגים ובחופשות. כן נתנו לעו"ס לסדרי דין סמכויות לפקח, לשנות, להרחיב או לצמצם את הסדרי הראיה בהתאם לשיקול דעתה ולטובת הקטינים וזאת לתקופה של שנתיים.

            באשר למזונות נקבע כי אלה יעמדו ע"ס של 4,200 ₪ לחודש( 2,100 ₪ לכ"א מהקטינים), כשהם צמודים למדד חודש מאי 2014. כן נקבע כי קצבת המל"ל תשולם לידי האם. בנוסף חויב האב לשאת במחצית מההוצאות הרפואיות החריגות, אשר אינן מכוסות ע"י סל הבריאות הממלכתי או ביטוח רפואי משלים, ככל שישנו, וכן במחצית מעלות חוג אחד, קייטנה מחזור אחד בקיץ וכן מחצית מעלות גן ו/או צהרון. 

4. לטענת האם בכתב התביעה, האב אינו משלם את סכום המזונות שנקבע באופן רציף וסדיר וכן אינו מקיים את הסדרי הראיה כפי שהוסכמו ונפסקו. עוד לטענתה של האם עשתה כל שביכולתה על מנת להישאר באזור המרכז אך כוחותיה ומשאביה הכלכליים אינם עומדים לה עוד.
5. עוד לטענת התובעת היא עבדה כשכירה ב** XXXX כ- 9 שנים ונאלצה לעזוב את עבודתה עקב יחסי הצדדים שעלו על שרטון ולא אפשרו לה להמשיך בעבודתה. התובעת עברה לעבוד במוקד XXXX למשך 9 חודשים. בתקופת עבודתה ניצלה את כל ימי חופשת המחלה שהיו ברשותה ואף חרגה ממכסה זו שכן הקטינים היו חולים כחודש ימים לסירוגין. לאור כך נאלצה לעזוב אף עבודתה זו ובעת הגשת התביעה הינה מובטלת ומחפשת עבודה זמנית עד מעברה לעיר אילת.
6. לטענת התובעת, הינה תושבת אילת לשעבר והיא מבקשת לשוב ולהתגורר לצד משפחתה המורחבת – הוריה ואחיה. מערכת היחסים בין משפחתה המורחבת לקטינים הינה מערכת יחסים חמה ואוהבת, והם יכולים ליתן כתף לתובעת על מנת שזו תוכל להתמיד בעבודה רצינית באופן רציף, שכן כיום לאור התנהלותו של הנתבע אינה יכולה לעשות כן ומפוטרת מעבודתה בשל כך.
7. לטענת התובעת המעבר לעיר אילת יטיב עם הקטינים שכן התובעת תוכל לבסס עצמה בעבודה ולפרנס את הקטינים, הוצאות המחיה יקטנו וכן תקבל עזרה נדיבה ממשפחתה וסיוע בגידול וטיפול בקטינים.
8. לטענת התובעת הנתבע עושה כל שלאל ידו על מנת לחבל ביחסיה עם הקטינים ומסית אותם כנגדה. עוד טוענת התובעת, כי הנתבע מגיע לראות את הקטינים ככל העולה על רוחו. הנתבע לא מודיע לתובעת כאשר אינו מגיע לאסוף את הקטינים מהגן דבר הפוגע בקטינים, פוגע בפרנסת התובעת וכן פועל בניגוד להחלטת פקה"ס לפיה עליו ליידע את התובעת מספר שעות טרם הביקור הקבוע וזאת לאור הפרות חוזרות של הנתבע את הסדרי הראיה.

            עוד נטען בכתב התביעה כי הנתבע לא לוקח את הקטינים בחגים ובחופשות כפי שנקבע ולוקח אותם בקושי ליום אחד או לא לוקח בכלל. בחופש הגדול האורך כחודשיים ימים אינו לוקח כלל את הקטינים.

9. התובעת בכתב תביעה עתרה לביצוע המעבר בחודש יולי 2016 טרם פתיחת שנת הלימודים. כן עתרה לקביעת הסדרי ראיה בין האב לקטינים כל שבת שניה בחודש.
10. ביום 17.3.16 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבע.

            על פי הנטען בכתב ההגנה הנתבע מתנגד לכל שינוי בהסדרי הראיה בינו לבין הקטינים וזאת בשל הפגיעה שצפויה להיגרם לקטינים וכן לאור העובדה כי לא תהיה לו האפשרות הכלכלית לראות את הקטינים דבר אשר יפגע בקטינים ובנתבע.

11. לטענת הנתבע הוא עושה כל אשר בידו כדי לקיים את פסקי הדין שניתנו בין הצדדים למרות משכורתו הקטנה הוא משלם דמי מזונות וקיים כנגדו חוב הוצל"פ בסך 3,000 ₪ בלבד (נכון למועד הגשת כתב ההגנה) אותו הוא מתעתד לשלם. עוד טוען הנתבע בעניין זה כי התובעת העלתה בעבר את סכום החוב במרמה תוך הצגת קבלות כוזבות. כן הסתירה האם מבית המשפט את דבר קבלת הסיוע בשכ"ד ולפיכך נפסקו לה מזונות גבוהים יותר.
12. לטענת הנתבע הוא הוא אינו אמור לקחת את הקטינים מהגנים, אך בשל דרישת פקידת הסעד הוא הסכים תוך שהסביר כי עלולים להיווצר מצבים בודדים ונדירים שיאחר בשל אילוצים בעבודה. עוד לטענתו למרות שעדכן את התובעת בדבר איחור בן מספר דקות בלבד -התובעת סירבה למסור לו את הקטינים בשל האיחור . עוד טען כי התובעת נוהגת להעלם עם הקטינים מבלי לעדכן אותו.