תביעה ותביעה שכנגד שעילותיהן בחוק איסור לשון הרע בעקבות פרסום מאמר בעיתון ומכתב הממוען אל נתבע 2 במערכת העיתון

פסק דין חלקי

בפני תביעה ותביעה שכנגד, שעילותיהן בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965
)להלן-"החוק"(.

א. רקע עובדתי

1. התובע, מר שלמה גרביץ )להלן-"התובע" או "גרביץ"(, הינו איש ציבור, ובמועד הגשת
התביעה היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית והתנועה הציונית, ראש מחלקת הנוער והחלוץ
ויו"ר סיעת הליכוד בהנהלת הסוכנות הציונית )להלן-"הליכוד" או "הסיעה"(.

2. הנתבע מס' 1, מר יצחק בן יעקב )להלן-"הנתבע1-" או "בן יעקב"(, מגדיר עצמו גם
כאיש ציבור, דור שני לאנשי בית"ר, חבר הליכוד, היה חניך בית"ר ושימש בתפקידים
מגוונים בהנהגת בית"ר, בין היתר, שימש כשליח בית"ר במקומות שונים בעולם. בתקופה
הרלבנטית כתב גם רשימות לעיתון בשם "בדרכו" )להלן: - "העיתון" או "בדרכו"( שהוצא
לאור ע"י נתבע 2 )להלן: - "נתבע 2" או "שטיינר"( ואשר על פי הנטען היה נתבע 2 גם
העורך האחראי שלו. עיתון זה היה ביטאון של בוגרי בית"ר שיצא לאור באופן לא סדיר,
מבחינת מועדים, והיה מופץ בין החברים הרלבנטיים.

3. התביעה דנן עוסקת בדברים שפורסמו בעיתון הנ"ל ביום 8.12.93 ואשר היו פרי עטו של
הנתבע 1. הדברים פורסמו במדור "אקטואליה" ונשאו את הכותרת "נציגינו בסוכנות
היהודית".

כפי שיובהר בהמשך, הדברים שפורסמו, מהווים, לטענת התובע, השמצה שהיא שקר וכזב,