תביעה בנושא זכויות בעלות על דירה

עניינן של התביעות שבפני בזכויות הבעלות על דירה ברח' י.  8 בירושלים. 

התביעה הראשונית הוגשה ע"י בני הזוג י. ו-פ. ז., כנגד הגב' ש. ז. - אמו של י., ומר א. ר. - אחיו, והתביעה שכנגד הוגשה ע"י ש. ז. וא. ר., כנגד י. ו-פ. ז..

לשם הנוחות יכונו התובעים בתמ"ש 20032/00 - הנתבעים בתמ"ש 20033/00 - "התובעים", ואילו הנתבעים בתמ"ש 20032/00 - התובעים בתמ"ש 20033/00 - יכונו "הנתבעים". 

הרקע לתביעה

י. ז. (להלן: "התובע") וא. ר. (להלן: "הנתבע") הם אחים, בניהם של הגב' ש. ז. (להלן: "הנתבעת") ומר א. ז. ז"ל (להלן: "האב או המנוח").  לצדדים אחות נוספת, הגב' ר. כ., אשר איננה צד להליכים דנן.

זה שנים רבות מתגוררים בני משפחת ז. בבית עתיק ברח' י. 8 בירושלים, הידוע גם כגוש ... חלקה ..., ואשר הזכויות בו רשומות בלשכת רישום המקרקעין ע"ש רשות הפיתוח ומנוהלות עבורה באמצעות חברת עמידר. 

בשלב ראשון התגוררו המנוח, הנתבעת ושלושת ילדיהם בדירה הרשומה בספרי חברת עמידר כתת חלקה ... בחלקה ... גוש ..., ואשר זכויות הבעלות בה היו רשומות ע"ש המנוח (להלן: "דירה 1"), ובשלב מסוים נרכשו על ידם גם זכויות הדיירות המוגנת בדירה הצמודה לדירה 1, והרשומה בספרי חברת עמידר כתת חלקה ... בחלקה ... גוש ... (להלן: "דירה 2"), ונרשמו ע"ש הנתבעת. הדירות חוברו זו לזו ושימשו יחדיו למגורי המשפחה.

בשנת 1993 התגלע בין האחים לבית ז. סכסוך מר בעקבות החלטת המנוח להעביר את זכויותיו בדירה 1 ע"ש התובע, במתנה וללא תמורה. הנתבע ואחותו, הגב' ר. כ. (להלן: "ר."), פתחו בהליכים משפטיים לביטול העברת הזכויות בדירה ע"ש התובע ולמינוי אפוטרופוס לאביהם אשר, לטענתם, כלל לא היה כשיר באותה עת לבצע פעולות משפטיות, אך לבסוף חזרו בהם מן הבקשה למינוי אפוטרופוס, ובכל הנוגע לזכויות בדירה 1 - פנו לאפיקים של פשרה.

תוצאתם של דברים הייתה, שהתובע אכן קיבל עוד קודם לכן במתנה את הזכויות בדירה 1, ובסמוך לאחר מכן קיבלה ר. זכויות בנכס אחר שהיה בבעלות הוריה - בית ברח' מ. 9 בירושלים, הידוע גם בתור גוש ... חלקה ... - תמורת 100,000 דולר.   מאז ועד היום מתגוררים ר. והתובע בבתים שקיבלו, ואילו הנתבע עזב את הארץ ועבר עם משפחתו להתגורר בארה"ב.

ביום 12.2001... נפטר האב, וכחודשיים לאחר מכן, ביום 20.2.2002, העניקה הנתבעת לתובע יפוי כוח כללי לפעול בכל ענייניה, וכן כתבה צוואה חדשה, בה היא מצווה את כל רכושה לתובע, למעט זכות ציבורית להפעלת מונית מס' ..., אותה ציוותה לנתבע. התובע החל לפעול לרכישת זכויות הבעלות בדירה 2, בה התגוררה הנתבעת עד לאותה עת כדיירת מוגנת, מחברת עמידר, ואכן, ביום 26.2.2003 נחתם הסכם רכישה בין הנתבעת לבין חברת עמידר והיא נרשמה בספרי החברה כבעלת הזכויות בדירה 2.

             בשנת 2005 נערך בדירה שמעל דירה 2 שיפוץ נרחב אשר כתוצאה ממנו נגרמו נזקים חמורים לתקרת דירה 2. ביום 24.11.2005 הוצא צו פינוי סגירה והריסה על הבניין ונקבע כי השהייה בדירה 2 מהווה סכנה ולפיכך יש לפנותה באופן מיידי ולבצע עבודות תמיכה וחיזוק בתקרה. הנתבעת נאלצה לעזוב את ביתה ולעבור להתגורר במלון, ובסמוך לאחר מכן, נוכח מצבו הקשה של הבניין, נאלצו גם התובעים וילדיהם לפנות את דירתם - דירה 1, ובהתאם להסכם פשרה אליו הגיעו עם השכנים אשר בדירתם נערכו השיפוצים שגרמו לנזק, עברו להתגורר בדירה שנשכרה עבורם ע"י השכנים.  במקביל, החלו התובעים בשיפוץ כולל של דירות 1 ו-2, במסגרתו אוחדו מערכות החשמל, הטלפון, הכבלים והאינסטלציה של הדירות, כך שהפכו למעשה ליחידה אחת, וקומת גלריה שהייתה בדירה 2 חוברה לדירה 1.  

ביולי 2006 הגיע הנתבע לארץ לאחר שנים ארוכות של שהייה בארה"ב, הוא נפגש עם אמו-הנתבעת וביום 31.7.2006 חתמו הנתבעת והוא על הסכמים המעבירים לו, במתנה וללא תמורה, את זכויות הבעלות בדירה 2 וכן את הרישיון להפעלת מונית ציבורית מס' .... באותו יום ערכה הנתבעת גם צוואה חדשה, בה ציוותה את כל יתרת רכושה לנתבע.

בעקבות פעולות אלו רשם הנתבע ביום 6.8.2006 משכון לטובתו על דירה 2.

בספטמבר 2006 הסתיים שיפוץ הדירות והתובעים שבו לדירתם המשודרגת, אך הנתבעת סירבה לשוב לדירתה ונותרה להתגורר במלון.

בסוף יוני 2007 נודע לתובעים דבר עריכתה של צוואה חדשה ע"י הנתבעת, ובעקבות זאת מיהר התובע לרשום משכון לטובתו על דירה 2, בניסיון להגן על זכויותיו הנטענות בדירה.  

ברם, בסמוך לאחר מכן נודע לתובעים כי הזכויות החוזיות בדירה 2 הועברו זה מכבר לנתבע, ולפיכך החליטו לפתוח בהליכים משפטיים כנגד הנתבעים וביום 2.8.2007 הוגשה על ידם התביעה דנן (תמ"ש 20032/00).

תמ"ש 20032/00

התביעה

התובעים טוענים כי זכויות הבעלות בדירה 2 הוענקו לתובע במסגרת חלוקת רכושם של הנתבעת והמנוח בין ילדיהם, בשנת 1993. 

לטענתם, במסגרת הפשרה שהושגה באותה עת, חולק רכוש ההורים בין ילדיהם באופן הבא: